Lost Childhood
Holocaust Child Survivors

אנו מחוייבים להשגת פיצויים בגין "ילדות עשוקה"

     
עברית  |  English  |  
דף הבית >> חדשות >> פסקי דין - ב
 
 


תשלומים רטרואקטיביים 
 

אלפי ניצולי שואה מישראל שעלו לפני 1.10.1953 החלו לקבל בשנה האחרונה קצבה ממשרד האוצר עבור עוצר בתקופת השואה (בעיקר מרומניה ובולגריה) ואלפי ניצולים מלוב אמורים להתחיל לקבל השנה את אותה הקצבה בעקבות ההחלטה החדשה של משרד האוצר להכיר אוטומטית בנרדפות של ניצולים מלוב לפי הלכת הפחד.
 

אולם הסוגייה האם אותם אלפי ניצולים זכאים גם לתשלומים רטרואקטיביים של עשרות אלפי ש"ח נוספים עבור השנים שעברו מעת הגשת תביעתם הראשונה, עדיין מתפתחת בבתי המשפט ובשבועות האחרונים התקבלו מספר פסקי דין חשובים אשר היוו חלק מהתפתחות זו שתימשך כנראה גם בעתיד:

ב- 19.12.2010 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר עסק בשאלה האם ניצולים שהוכרו עבור העוצר בשואה זכאים לקבל את קצבתם מהאוצר החל מאוקטובר 2005 או ממועד תביעתם הראשונה שהוגשה שנים לפני כן, כפי שיכולים לקבל ניצולים לפי אותו החוק (לשם דוגמה, ניצולים מאותן המדינות שהוכרו עבור הגירוש או ניצולים
שהיו תחת כיבוש גרמני בתוניסיה ועשויים לקבל ממועד התביעה הראשונית). אותו פסק הדין ציין גם את פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט השלום לפני מספר חודשים שבו נקבע כי גם מי שהוכר עבור העוצר עשוי לקבל את התשלום הרטרואקטיבי ממועד הגשת התביעה לראשונה.
אולם בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו החדש כי הגבלת המועד החדש החל משנת 2005 בלבד מהווה איזון ראוי בין הרחבת מעגל הזכאים לבין צמצום הפגיעה בקופה הציבורית ומשום כך אין להכיר בתשלומים רטרואקטיבים עבור העוצר בגין התקופה הקודמת לכך. את פסק הדין החדש ניתן להוריד ללא שמו הפרטי של הניצול בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Curfew-District-19.12.2010.pdf .

ב-1.11.2010 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בחיפה לגבי התשלום הרטרואקטיבי שאמור להינתן לניצולים מלוב אשר הצליחו להוכיח שהם ברחו עקב הפחד מרדיפות הנאצים מבלי להזדקק להקלה החדשה של משרד האוצר (אשר מאפשרת לכל מי שטען לבריחה בלוב לקבל את הקצבה, אך בתנאי שהיא תנתן רק החל מאפריל 2010 ללא כל תשלום רטרואקטיבי).
אולם למרות שהם הוכיחו את הרדיפה בבית המשפט, הוא קבע שהם לא זכאים ברמה העקרונית לתשלום רטרואקטיבי ממועד תביעתם הראשונה כיוון שהם לא הגישו את הערר על דחיית אותה התביעה בזמן אלא לאחר שנים רבות לאחר מכן, גם אם קיבלו את הודעת הדחייה שלא בדואר רשום.
אולם בית המשפט קבע גם כי במקרים כאלו יש לקבוע "נקודת איזון לביצוע תשלום רטרואקטיבי שבאה להיטיב עם הניצולים" וקבע כי המדובר ב-3 שנים שעבורם אותם הניצולים יכולים לקבל את התשלומים הרטרואקטיביים. את פסק הדין הזה ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Lybia%201.11.2010.pdf .

חשוב לציין כי ניצולים רבים מלוב אינם מצליחים להוכיח בבית המשפט שברחו עקב רדיפות הנאצים אלא עקב ההפגזות. לשם דוגמה, ב- 15.11.2010 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בחיפה שבו בתחילת הדיון, הוצע על ידי משרד האוצר שהניצולה שטענה כי ברחה עם משפחה בלוב, תוכר אוטומטית לפי ההקלה החדשה ללא צורך בקיום הדיון בבית המשפט האם הבריחה היתה
מפחד הרדיפות, בתנאי שהיא תקבל את הקצבה רק החל מאפריל 2010. הניצולה לא הסכימה והעדיפה לנהל את ההליך בכדי לקבל תשלום רטרואקטיבי תוך כדי לקיחת סיכון שהיא תדחה ואז הצעת משרד האוצר כבר לא תעמוד בתוקף והיא לא תקבל דבר "דבר הטומן בחובו סיכון של דחיית הערר מחד ואי קבלת הכרה "אוטומטית" מצד המשיבה [משרד האוצר] מאידך" כדברי בית המשפט באותו פסק דין.

למרות שאותה ניצולה לא הצליחה להוכיח שברחה עקב הפחד מהרדיפות, בית המשפט הסכים בנסיבות אותו המקרה באופן חריג שהיא בכל זאת תקבל קצבה החל מאפריל 2010 אך קבע במפורש כי הדבר נעשה אך ורק עקב כך שהניצולים עדיין לא הפנימו את המשמעות של ההקלה החדשה של משרד האוצר, המאפשרת תשלום אוטומטי ללא הוכחת הנרדפות. משום כך קבע בית המשפט כי בעתיד השימוש באותו חריג יהיה מצומצם ביותר לגבי
ניצולים שיבחרו שלא להשתמש בהקלה החדשה של משרד האוצר אלא לנסות להוכיח את נרדפותם בבית המשפט ושיכשלו בכך - "להבא השימוש בחריג לעיל יהיה מצומצם ביותר וכי על בעל הדין לקחת אחריות והחלטה ביחס להליך אותו הוא מנהל, לא ניתן לנהל הליך בו אין סיכון כלל".
את פסק הדין הזה ניתן להוריד מהכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Lybia-15.11.2010.pdf .



הגבלת שכר טרחת עורכי דין
 

ב-26.12.2010 פורסם צו חדש לגבי הגבלת שכר טרחת עורכי דין לגבי תביעות חדשות לקצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לניצולים שעלו עד 1.10.1953). את נוסח הצו החדש ניתן להוריד מהאתר של משרד המשפטים בכתובת הבאה -
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/D12CAEBD-6552-4936-9997-0D4AA4D271C0/ 24227/6955.pdf .
משרד המשפטים פרסם היום הסבר מפורט על ההגבלות החדשות. לפיו הסיבה לשינוי היתה שבעקבות יישום מסקנות דו"ח ועדת דורנר, הוגדלו באופן משמעותי הקצבאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וכפועל יוצא מכך גם שכר הטרחה המרבי גדל באותו שיעור ללא שום קשר לטרחה של עורכי הדין בתביעות אלו. זאת הסיבה שהצו החדש מחזיר את המצב
לקדמותו כך שתבוטל ההגדלה בשכר הטרחה המרבי שנבעה מיישום דו"ח דורנר. לפי הצו החדש - הגבלת שכר הטרחה החדשה הינה 6,583 ש"ח+מע"מ +הצמדה שנתית למדד המחירים לצרכן (העדכון הבא למדד יהיה רק בשנת 2012 לפי ההסבר שפורסם על ידי משרד המשפטים). חשוב מאוד לציין כי לפי אותו הצו ההגבלה החדשה תחול אך ורק על הסכמי שכר טרחה
שיעשו בין הניצולים ועורכי דינם החל מ- 14 יום ממועד פרסום הצו (דהיינו, החל מה-9.1.2011).
על הסכמי שכר טרחה שנכרתו לפני ה-9 בינואר 2011 לא יחול שכר הטרחה החדש אלא שכר הטרחה הקודם שנקבע בצו משנת 1961 (אשר הגביל את שכר הטרחה ל-8% מסך כל התגמולים לתקופה של חמש שנים. את נוסח הצו הקודם ניתן להוריד מהכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=104&article_id=440 ).
עצם קביעת סכום מסויים ולא אחוז מהתגמולים כפי שהיה בצו הקודם, יביא גם לכך שלא ניתן יהיה יותר לגבות שכר טרחה גם מרכיבים נוספים לקצבאות הנכות, כגון דמי ההבראה כפי שנעשה לעיתים בעבר. מצד שני, הצו החדש קובע בבירור כי הסכום המופיע בו איננו כולל את המע"מ שיש לשלם עליו.
חידוש חשוב נוסף שקיים באותו הצו בנוסף לעצם הגבלה על שכר הטרחה, הינו עצם העובדה שהוא חל לא רק על שכר טרחה הנוגע לתביעה ממול משרד האוצר כפי שהיה בצו הקודם, אלא גם על שכר טרחה על ערעורים שיעשו בבתי המשפט השונים במידה ומשרד האוצר ידחה את התביעה.
ההסבר שפרסם משרד המשפטים מפרט גם כי הצו החדש חל אך ורק על תביעות להכרה באדם כנכה רדיפות הנאצים, הכוללת גם בקשה להכרה בנכות של 25% (המוכרים בד"כ בקלות יחסית על נכות נפשית ללא ועדה רפואית) ושהוא איננו חל על שכר תביעות להחמרה המצב הבריאותי מעבר לאותם 25%. כמו כן נכתב שם כי הוא איננו חל על תביעות להשלמת הכנסה במסגרת תגמול נזקק\נצרך
לפי אותו החוק. משרד המשפטים הסביר כי הסיבה לכך היא לגבי תביעות אלו לא היה כל שינוי בשנים האחרונות בעקבות המלצות ועדת דורנר ומשום כך לא יחול עליהן הצו החדש אלא הצו הקודם שפורט למעלה.
את הנוסח המלא של ההסבר שפרסם משרד המשפטים להגבלות החדשות ניתן לקרוא בכתובת הבאה -
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/389B34D1-4A95-47FF-93D2-DF45FFAA7BD2/24256/FAQ.doc .
יש לציין כי על שכר הטרחה לגבי תביעות ניצולים למשרד האוצר לגבי הקצבה החדשה ליוצאי מחנות וגטאות, חלה הגבלה  שפורסמה בצו אחר משנת 2008 (הגבלה של 4,000 ש"ח +הצמדה לגבי תביעות שבהן יש להוכיח שהניצול הוא יוצא מחנות וגטאות ו-800 ש"ח+הצמדה לגבי ניצול שיוכר אוטומטית בהתאם לקבלת התשלום המלא מהקרן הגרמנית). את אותו הצו משנת 2008, שכולל גם הגבלות על שכר הטרחה לגבי תביעות להטבות
למקבלי קרן סעיף 2 וחוק יורי שטרן, ניתן להוריד מהכתובת הבאה -
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/4BD259DD-08E0-439C-9B0A-C10ACACDD341/11135/6690.pdf .
לגבי תביעות לסיוע לניצולים נזקקים מהחברה להשבה שבישראל, צו אחר שפורסם בשנה שעברה קובע מגבלת שכר טרחה של 800+הצמדה למקרים שבהם הזכאות מוכחת לפי דין אחר (כפי שקיים כיום). את אותו הצו ניתן להוריד מהכתובת הבאה -
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/494EEDAE-67CA-488A-BFE7-EFA295228D2A/13177/6749.pdf .
לגבי הגבלת שכר טרחה בנוגע לתביעות פיצויים בגין השואה מחו"ל  - חל חוק התביעות של קרבנות השואה, שנחקק עוד בשנת 1957. סעיף 10 לחוק זה קובע, בין היתר, כי לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול כאמור בתביעת קיצבה על 15% מסך כל הקיצבאות לתקופה של חמש שנים, לפי שיעורן במועד הפסק או ההסכם. ולגבי תביעה אחרת - לא יעלה על 15% מהסכום שנפסק לזכות התובע. את נוסח אותו החוק ניתן להוריד מהכתובת
הבאה
-http://www.meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=14&sub_menu_id=57&article_id=227 .
 
הכרה במגוון מחלות שהתגלו אצל אותו ניצול

פסק דין חדש שניתן ב-6.12.2010 בבית המשפט השלום בחיפה, עסק בנושא ההכרה של מגוון מחלות שהתגלו אצל אותו ניצול בשנים האחרונות והתנאים ההכרה בקשר שבינן לבין השואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שמטפל בו משרד האוצר (הכרה שעשויה לאפשר לניצולים הן הגדלת אחוזי נכות שלעיתים יביאו גם להגדלת הקצבה, הן השתתפות בטיפולים ותרופות באותן לפי אחוזי ההכרה באותן מחלות והן מימון הוצאות נסיעה חיוניות לטיפולים בגין מחלות מוכרות אלו).
בית המשפט ציין את העקרון המנחה בנושא זה ולפיו הבסיס המקובל כיום הוא המלצותיה של ועדת שני, ועדת מומחים בלתי תלויה שהוקמה בעקבות המלצות ועדת דורנר; אשר בדקה לפי אילו קריטריונים יש להכיר במחלות מסויימות עקב הקשר שלהן לשואה בהתאם לפניית הרשות. את הדו"חות הכוללים מידע זה שפורסמו עד היום ניתן להוריד מהאתר של הרשות במשרד האוצר בסעיף ג' שבעמוד הבא - http://ozar.mof.gov.il/shoarights/forms.html .
כמו כן קבע בית המשפט כי לגבי מחלות אחרות שאותה ועדה לא דנה בהן חובת ההוכחה לגבי הקשר בינה לבין השואה מוטלת על הניצולים עצמם. בית משפט ציין גם כי גורם רב משקל בכך הוא מועד גילוי המחלה וככל שמועד הגילוי הוא מוקדם יותר כך ניתן יהיה לבסס ביתר קלות מסקנה בדבר הקשר בין אותה מחלה לשואה.
לגבי מחלת האולקוס\גסטריטיס - בית המשפט קבע כי הדעה הרפואית הרווחת כיום מחלה זו נגרמת בעיקר על ידי חיידק ולא על ידי מתח קיצוני ותזונה לקויה שהיו שכיחים בתקופת השואה.  בית המשפט ציין כי הוא הכיר בעבר במקרה מסויים של ניצולת שואה שבו הוכח שהיא סבלה מאולקוס כבר משנות ה-50, וכי הקרבה בזמן לתקופת השואה יחד
עם סיפורה האישי יצרו אי ודאות לגבי סיבת התפרצות המחלה והאם פרצה בתקופת השואה. מצב זה איפשר הכרה החלקית באותה מחלה על ידי שימוש בעקרון ה"סיבתיות העמומה" שניתן להשתמש בו רק במקרים מיוחדים כאלו. אולם בית המשפט קבע גם כי לגבי אותו ניצול אשר מחלת האולקוס התגלתה אצלו קרוב ל-40 שנה לאחר סיום הרדיפות אין אפשרות להשתמש בעקרון זה כי ברור שהמקור והסיבה למחלה זו אינם קשורים לשואה.
אותו ניצול טען גם כי יש להכיר במחלות עמוד השדרה שמהן הוא סובל כגון עקמת, דיסקופטיה, ושחיקת דיסקים. באתר של משרד האוצר פורסם כי הרשות פנתה לועדת שני לתת המלצות לגבי הקשר שבין נזקי דיסקוס בעמוד השדרה (כמו גם לגבי מחלות פרקים ראומטיות ואוסטיאוארטריטיס וכן לגבי מחלות עור - http://ozar.mof.gov.il/shoarights/updates.html ) .
הדו"ח המלא טרם פורסם באתר ויפורסם כנראה בקרוב.
אולם פסק הדין החדש התייחס כבר לחלק מהמלצותיה של ועדת שני לגבי ההכרה במחלת עמוד שדרה עקב השואה כשציין כי "סוג זה של מחלה איננו מוכר ע"י ועדת שני אלא אם כן יש עדות לטראומה קשה לעמוד השדרה בתקופת השואה שבאה לידי ביטוי בהתפרצות המחלה לפני שנת 1960 וגם זאת רק לבני "המעגל הראשון"." דהיינו, הן לגבי אולקוס והן לגבי מחלות עמוד השדרה - למרחק הזמן מרדיפות הנאצים
תפקיד חשוב מאוד בעצם ההכרה (במקרים שצוינו באותו פסק הדין – ההכרה נעשתה רק לגבי מחלות אולקוס ועמוד השדרה שהתפרצו עד סוף שנות ה-50).
את פסק הדין החדש (ו"ע 50062-07-10 ביתן נ' משרד האוצר) ניתן להוריד ללא שמו הפרטי של הניצול בכתובת הבאה -  http://www.meidashoa.co.il/pdf/Ulcus2.pdf .



חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק ההסדרים
גמלה
           סכום 1% נכות לנכה מלחמה = 39.19 ₪
           סכומי הגמלה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק ההסדרים, בהתאם להמלצות ועדת דורנר:
מדרגה אחוזי נכות  גובה הגמלה בש"ח החל מ-01.01.08 [מעודכנת למאי 2009]
1          39.9% - 25%   1,822
2          49.9% - 40%   2,271
3          59.9% - 50%   2,711
4          69.9% - 60%   3,164
5          79.9% - 70%   3,609
6          100% - 80%    4,502

  "תקרת תגמול נזקק / נצרך" (לנכי מלחמה ונכי רדיפות):
אחוז נכות          10%-18%
תגמול נזקק       19%-39%
תגמול נזקק       40%-49%
תגמול נזקק       50% ומעלה
תגמול נצרך
תקרת תגמול     3,964.03 ש"ח   4,084.66 ש"ח   4,515.78 ש"ח   7,556.03 ש"ח


הטבות
           דמי הבראה: 273 ש"ח ליום.
           הלוואות:
רכישת רכב רפואי           עד 8,500 ש"ח
טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים) עד 8,500 ש"ח
דיור      עד 7,100 ש"ח
שיפוצים עד 5,300 ש"ח
נשואי בן/בת       עד 5,300 ש"ח
שיקום   עד 3,800 ש"ח
ריבית שנתית     2.43% לשנה ב-24 תשלומים חודשיים
           מענק ביגוד: 342 ש"ח.
           מענק דמי נסיעה ודמי ניידות:
קבוצה מס' 1      90 ש"ח לחודש
קבוצה מס' 2      106 ש"ח לחודש
קבוצה מס' 3      154 ש"ח לחודש
קבוצה מס' 4      203 ש"ח לחודש
קבוצה מס' 5      257 ש"ח לחודש
קבוצה מס' 6      508 ש"ח לחודש
           מענק מצבה: 1,149 ש"ח. 
חוק ההטבות לניצולי השואה
כאמור, חוק ההטבות שהתקבל בשנת 2007 ותוקן בשנת 2008, הוסיף כ – 30,000 ניצולי שואה למעגל מקבלי הגמלה וההטבות מהרשות לזכויות ניצולי השואה. חוק זה פתח דלת בפני שלוש אוכלוסיות חדשות:
1.         מקבלי קרן סעיף 2 או מי שקיבלו מענק מקרן זיכרון אחריות ועתיד ומקבלים השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי זכאים לגמלה ולהטבות הבאות:
o          גמלה חד שנתית בסך 4,345 ₪
o          פטור מתשלום אגרת טלוויזיה
o          לזכאי משרד השיכון – תוספת של 10% בהשתתפות בשכר דירה

2.         ניצולי שואה ששהו בגטו, במחנה ריכוז, או במחנה עבודה שבו עבדו עבודת פרך, ואינם מקבלים כל גמלה זכאים לגמלה ולהטבות הבאות:
o          גמלה חודשית בסך 1,110 ₪
o          פטור מתשלום אגרת טלוויזיה
o          הנחה בתשלום ארנונה
o          החזר חלקי של מע"מ ומס קניה על מבחר מוצרים חשמליים
o          דמי הבראה עבור שבעה ימים
o          שובר שירותים באמצעות כרטיס נטען
o          השתתפות בהנחה בתרופות מרשם אשר בסל הבריאות
מתחת לגיל 75 - 50% הנחה
מעל גיל 75 - 60% הנחה
3.         זכאי קרן סעיף 2 זכאים להטבות הבאות:
o          פטור מתשלום אגרת טלוויזיה
o          הנחה בתשלום ארנונה
o          החזר חלקי של מע"מ ומס קניה על מבחר מוצרים חשמליים
o          דמי הבראה עבור שבעה ימים
o          השתתפות בהנחה בתרופות מרשם אשר בסל הבריאות
מתחת לגיל 75 - 50% הנחה
מעל גיל 75 - 60% הנחה
 
 
קצבת, BEG לא תחשב כהכנסה לצורך קביעת הזכאות להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי
 
היום (29.11.2010) ניתן פסק דין על ידי נשיאת בית המשפט העליון בישראל לגבי ניצול שואה המקבל קצבת נכות ישירות מגרמניה עקב רדיפות הנאצים (שמה הרשמי הינו קצבת BEG אך היא גם ידועה בקרב רבים מהניצולים ובני משפחותיהם בכינויה  "הקצבה ממגדל שלום" על שם הלשכה לפיצויים אישיים מחו"ל המטפלת בה והשוכנת באותו הבניין המפורסם).
אותו ניצול ביקש , בין השאר, כי אותה קצבה לא תחשב כהכנסה לצורך קביעת הזכאות להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי וכן הכרה בזכאותו לקצבה זו עקב מצבו הכלכלי (הוא אף טען בכתבה שפורסמה בנושא זה כי הגיע עד פת לחם -
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/183/340.html?hp=0&loc=102&tmp=6605 ) .
הבעיה בנוגע לקצבה זו הינה שאין סעיף בחוק הקובע שאין לקחת אותה בחשבון לצורך קביעת הזכאות להשלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (בניגוד לקצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות או הקצבה החדשה מהאוצר ליוצאי מחנות וגטאות או הקצבה הסוציאלית החדשה מגרמניה עבור עבודה בגטאות - כשלכל אחת מהקצבאות הללו ישנו סעיף מיוחד בחוק\תקנות הקובע כי אין לקחת אותן בחשבון לצורך קביעת זכאות להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי). ניצולי שואה נזקקים המקבלים קצבת נכות ממשרד האוצר עשויים להיות זכאים להשלמת הכנסה לא מהביטוח הלאומי כי אם ממשרד האוצר עצמו במסגרת גמלת נזקק\נצרך. כל אותם ניצולים נזקקים המקבלים קצבה עקב השואה ושהוכרו גם כזכאים להשלמת הכנסה עשויים להיות זכאים גם להטבות מהחברה להשבה. ואילו רובם המוחלט של מקבלי קצבאות הנכות מגרמניה אינם יכולים לקבל השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי (הכוללת לא רק את השלמת ההכנסה אלא גם הטבות נוספות כגון פטור מלא על ארנונה ופטור חלקי על כל התרופות שבסל) גם אם הם מתקיימים על קצבת השואה הזו בלבד וקצבאות הביטוח הלאומי כיוון שקצבה זו נלקחת בחשבון לצורך קביעת אותה הזכאות.
חשוב לציין כי פסק הדין שניתן היום, אשר קיבל את עתירתו שאותה הקצבה לא תחשב לצורך קביעת הזכאות,  מתייחס אך ורק לאותו ניצול ספציפי (עקב גילו ומצבו הבריאותי הרופף והעובדה שלא ניתן היה לקיים באותו היום דיון עקב שביתת פרקליטי המדינה). לגבי כל יתר הניצולים הנזקקים המקבלים קצבת נכות מגרמניה, נקבע כי שאלה מורכבת זו וכל חוות הדעת שהוגשו לגביה מן הראוי היה שידונו בבית הדין לעבודה וסיים את פסק הדין בקביעה כי כל הטענות לגבי נושא זה "אם הדבר יידרש בעתיד בהליך מתאים יתבררו במלואן בפני בית הדין  עבודה" (דהיינו, אם מישהו אחר יגיש ערעור בנושא זה בעתיד לבית הדין, נושא שעלול לקחת זמן רב עד שיתברר סופית בכל הערכאות).
את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת הבאה -
http://elyon1.court.gov.il/files/09/770/073/n16/09073770.n16.pdf .





הביטוח הלאומי פרסם הבהרות בעניין חוק הגטאות הגרמני המחודש 2009
המוסד לביטוח הלאומי בישראל, אשר עוסק גם ביישום אמנת הביטוח הסוציאלי שבין ישראל לבין גרמניה; פרסם אתמול הבהרות לגבי קצבת הביטוח הסוציאלי הגרמני בגין עבודה בגטאות בתקופת השואה, שאותה יכולים לקבל גם ניצולים המתגוררים בישראל.
את נוסח ההבהרות ניתן להוריד מהאתר של הביטוח הלאומי מהכתובת הבאה - http://www.btl.gov.il/About/news/Pages/getaotnews.aspx .

להלן עיקרי ההבהרות מתוך אתר הביטוח הלאומי
2002 חוקק בגרמניה "חוק הגטאות (ZRBG)", ולפיו מי שעבד בגטו בתנאי עובד - מעסיק, יכול לתבוע קצבת זקנה ו/או שאירים מהמוסדות לביטוח סוציאלי בגרמניה. בשנת 2009 הוחלט בבית משפט לעניינים סוציאליים בגרמניה, שיש להקל על תנאי הזכאות לקצבאות על פי חוק זה.
בתגובה לכתבה שפורסמה בעיתונות בשבוע שעבר בנושא חוק הגטאות הגרמני המחודש, ברצוננו להבהיר את ההבהרות הבאות:
- מדובר בעבודה בגטו בתנאי עובד -מעסיק ולא בעבודת כפייה.
- מדובר בקצבה חודשית ולא בפיצויים.
- אפשר להגיש תביעה לקצבת זקנה ו/או שאירים גם אם אין לך הוכחות על העבודה שביצעת בגטו. המוסד הגרמני ייצור אתך קשר, ויסייע לך במדת האפשר בהשגת ראיות.
- רק אלמן או אלמנה יכולים להגיש תביעה לקצבת שאירים.
- במקרה שהאדם שהגיש תביעה לקצבת זקנה ו/או שאירים נפטר, שאיריו ויורשיו רשאים להמשיך את הטיפול בתביעה שעדיין לא הסתיים.

 

תשלום רטרואקטיבי

ב-11.10.2010 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בחיפה לגבי ניצולה אשר לא קיבלה תשלום רטרואקטיבי מיום הגשת תביעתה כמו רוב הניצולים שעברו את אותה הרדיפה, כיוון שהיא פנתה לבית המשפט לפני שינוי ההלכה וניתן לגביה פסק דין; בניגוד לשאר הניצולים מאותה הקבוצה שלא פנו לבית המשפט בעבר ומשום כך קיבלו תשלום רטרואקטיבי ממועד תביעתם הראשונה.
באותו המקרה דובר על ניצולה מתוניס אשר הגישה את תביעתה למשרד האוצר בשנת 2002 והגישה גם ערר לבית המשפט בשנת 2006 אשר נדחה. בשנת 2008 שונתה ההלכה לגבי הניצולים מתוניס והוחלט להכיר בכל מי מהם שהיה תחת כיבוש גרמני ישיר וכן לשלם להם את הקצבה באופן רטרואקטיבי מיום הגשת תביעתם הראשונית. אולם לגבי אותה ניצולה הוחלט לשלם את הקצבה רק מיום שינוי המדיניות בשנת 2008
כיוון שהיתה כנגדה פסק דין סופי של בית המשפט אשר חייב סטייה מהמדיניות הכללית (המשמעות של אובדן תשלום רטרואקטיבי לגבי אותן 6 שנים, כמו במקרה של אותה ניצולה, יכול להגיע כיום ליותר מ-100,000 ש"ח).
בית המשפט קבע שבניגוד להליך משפטי רגיל שבו אכן שינוי הלכה לא יכול לשנות פסק דין סופי, חוק נכי רדיפות הנאצים יוצר דין מיוחד - "אילו היה מדובר בהליך רגיל, הרי ששינוי ההלכה איננו משנה החלטות שיפוטיות חלוטות [סופיות] ובמקרה כזה לא היה מקום ליתן משקל לטיעוני ב"כ העוררת [הניצולה]. אלא שבעניין חוק נכי רדיפות הנאצים נוצר דין "מיוחד" שפעמים מקל על הניצולים ופעמים הוא יוצר
בעייתיות משפטיות."
בית המשפט הדגיש את עקרון השיוויון אשר מאפשר למשרד האוצר להחיל את המדיניות החדשה שלו גם עליה למרות אותו פסק דין סופי וכי יש ליישם את אותה מדיניות באופן שיוויוני - "החלטת הועדה [בית המשפט] איננה מונעת מהמשיבה [הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר] שבחרה במדיניותה החדשה על יסוד החלטה מינהלית להחיל על העוררת [הניצולה] את מדיניותה החדשה. שינוי המדיניות לאחר מתן פסק הדין צריך
להיות מיושם באופן שיוויוני. פסק הדין איננו חוסם את המשיבה מלהעניק לעוררת זכות חדשה בדיוק כפי שהוענקה לשאר ניצולי תוניס שהתעלמו מהחלטות הדחייה בעניינם במשך שנים ארוכות והתעוררו לפעול רק לאחר שינוי ההלכה."
לאור כל זאת פסק לבסוף בית המשפט כי יש להכיר בזכאותה לקבלת התשלומים החל ממועד הגשת תביעתה לראשונה - "אשר על כן אנו מקבלים את הערר ומכירים בזכאותה של העוררת לקבלת תשלומים החל מיום הגשת תביעתה."
את אותו פסק הדין (ו"ע 5980-04-10 חזאז נ' משרד האוצר) ניתן להוריד ללא שמה הפרטי של הניצולה מהכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/pdf/Retro.pdfססס



הנחה בתשלום צריכת  החשמל


בהמשך לפרסום הרב שניתן לנושא זה בתקשורת בחודשים האחרונים, ב-20.9.2010 פורסמו באופן רשמי התקנות המאפשרות הנחה בגובה 50% מצריכת החשמל החודשית עד לתקרה של 400 קילו ואט לשעה והתנאים לקבלת אותה הנחה. הזכאות לאותה הנחה אמורה להינתן מיום פרסום התקנות, שפורסמו באתר של משרד המשפטים בכתובת הבאה-
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/F1B45D64-4B5A-46C9-B9FF-48184C4F0557/22693/6930.pdf .
להודעה שפורסמה בנושא הנחה זו על ידי משרד האוצר - http://www.mof.gov.il/Lists/List26/Attachments/132/2010-1748.doc .
חשוב לציין כי ההנחה החדשה ניתנת רק לניצולי שואה המוכרים כנזקקים\נצרכים על ידי משרד האוצר. בעקבות יישום המלצות ועדת דורנר והעלאת קצבת הנכות באופן ניכר, איבדו חלק מהם את הזכאות להשלמת הכנסה לנזקק\נצרך וההטבות הנלוות אליה. אולם מאז עלו תקרות ההכנסה במאות ש"ח לחודש וחלק מניצולים נזקקים אלו עשויים להיות זכאים שוב לאותה השלמת הכנסה והטבות הנלוות אליה (כגון אותה הנחה חדשה על
הוצאות חשמל) אם יפנו שוב למשרד האוצר לבדוק את זכאותם. תקרות ההכנסה לתוספת נזקק\נצרך מפורסמות באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה (אשר הכנסת בן\ת הזוג של הניצול\ה איננה נלקחת בהן בחשבון ושאמורות להעלות שוב בעקבות תקנות חדשות שפורסמו אף הן בספטמבר 2010) - http://ozar.mof.gov.il/shoarights/benefits.html.
טופס בקשה לבדיקת הכרה לנזקק\נצרך ניתן להוריד באתר משרד האוצר בכתובת הבאה - http://ozar.mof.gov.il/shoarights/forms/4.doc .
חשוב גם לציין כי ההנחה החדשה מיועדת אך ורק לניצולים נזקקים המקבלים קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דהיינו שעלו לפני 1.10.1953 (וגם לניצולים המעטים שעלו לאחר מכן והמקבלים גם קצבה מהאוצר לפי חוק נכי המלחמה בנאצים). ניצולי שואה נזקקים שעלו לאחר 1953 אמורים לקבל את אותה ההנחה עבור הוצאות החשמל שלהם מעצם היותם מקבלים השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. בהקשר זה חשוב גם
לציין כי הקצבה מהאוצר ליוצאי מחנות וגטאות, הקצבה מקרן סעיף 2, הקצבה הסוציאלית החדשה מגרמניה עבור עבודה בגטו וקצבת הסיוע החדשה לניצולים נזקקים מהחברה להשבה; אינן אמורות להלקח בחשבון במבחן ההכנסה לצורך קביעת הזכאות לאותה השלמת הכנסה. גם התקרות להשלמת הכנסה זו עלו במאות ש"ח בחודש במהלך שנים האחרונות בעקבות התכנית לסיוע לניצולי שואה ולשינוי ולשיפור בקצבאות הזקנה ובגמלאות הבטחת הכנסה
לקשישים נזקקים, שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2007 - http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2007/11/des2534.htm .
התקרות להשלמת ההכנסה המעודכנות נכון להיום, פורסמו באתר של הביטוח הלאומי בכתובת הבאה – http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx#anchorSpan_ec0e6de 62746484f995a72054f36f221 .
ניצול שואה נזקק שאיננו מקבל השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי אך הכנסתו (מעבר לקצבת הזקנה\שאירים) נמוכה יותר מאותן תקרות הכנסה חדשות הנקבעות לפי גילו ומצב משפחתו (מבלי לקחת בחשבון את קצבאות השואה שפורטו לעיל), יכול לפנות לביטוח הלאומי לבדיקת זכאותו להשלמת הכנסה, אשר תעניק לו הטבות נוספות, כגון אותה ההנחה על הוצאות החשמל .



ניצולים שהגישו תביעה ונפטרו


רבים מניצולי השואה הינם בגילאים גבוהים יחסית, דבר שעלול להביא למצב המצער שבו ניצולים שהגישו תביעה לקבלת קצבה עבור הסבל שעברו בתקופת השואה ילכו לעולמם לפני אישור תביעתם זו. הסיכון לכך גדל במקרים בהם עצם ההכרה ברדיפה שעברו כמאפשרת קבלת אותה הקצבה נעשתה שנים לאחר מועד הגשת תביעתם.
ב-29.8.2010 ניתן על ידי על ידי בית המשפט השלום בתל אביב פסק דין שעסק בניצולת שואה אשר הלכה לעולמה כ-5 שנים לאחר מועד הגשת תביעתה לקצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ואילו בית המשפט העליון בישראל הכיר בגירוש שעברה כמאפשר קבלת אותה הקצבה רק כשנה לאחר מותה.
יורשי אותה ניצולה תבעו את קבלת הקצבה שהגיעה לה מיום הגשת הבקשה ועד למועד פטירתה ובית המשפט קיבל את תביעתם בהסתמך על פסקי דין שניתנו על ידיו בעבר והן עקב מקרים נוספים שבו התקבלו תביעות יורשים לקבלת אותה הקצבה במקרים דומים ופסק כי "אנו מקבלים את הערר וקובעים כי התגמולים ישולמו לעוררים מיום הגשת התביעה ועד לפטירת התובעת." את אותו פסק הדין (ו"ע 8144-09-09 חרמון נגד הרשות) ניתן
להוריד בכתובת הבאה - http://www.meidashoa.co.il/pdf/Heirs.pdf .
יש לציין כי בית המשפט העליון בישראל קבע כבר לפני 35 שנה לגבי תביעת יורשים לקצבה מהאוצר לפי אותו החוק כי "די בקביעת זכאותו של הנרדף לתגמולים, ולא דרושה גם קביעת נכותו, לשם העברת חוב התגמולים ליורשי הנרדף." (ע"א 392/75 עזבון פוגל נגד הרשות שאותו ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=345
).
ובאותה הזדמנות נאחל לניצולי השואה שעדיין חיים בינינו שנה טובה, בריאות ואריכות ימים.


קצבה לעובדי מדינת ישראל

בעקבות כתבה שפורסמה בנושא זה השבוע, קיבלנו מספר פניות לגבי השאלה אילו חוקים קיימים בישראל המאפשרים לניצולי שואה או שאיריהם (בד"כ האלמן\ה שלהם), המקבלים קצבה ממדינת ישראל כעובדי מדינה\עירייה\צה"ל לשעבר; להגדיל את אותה הקצבה מעצם היותם ניצולי שואה.
יש להדגיש כי המדובר בהגדלת קצבה הניתנת לאותם ניצולים בגין העבודה שלהם בשרות הציבורי הישראלי ואין המדובר בקצבה שניתנת להם עבור רדיפות הנאצים שמהם סבלו בשואה (כגון הקצבאות ממשרד האוצר בישראל לניצולים שעלו לפני 1953 או ליוצאי מחנות וגטאות). נהפוך הוא - ניצול שמקבל קצבה בגין רדיפות הנאצים לרוב איננו זכאי להגדלת הקצבה שהוא מקבל בגין עבודתו בשירות המדינה לפי התנאים המפורטים להלן שנקבעו להגדלתה לניצולי שואה:
לגבי ניצולי שואה המקבלים קצבה מטעם ממשלת ישראל כעובדי מדינה לשעבר - ישנם סעיפים מסויימים בתקנון שירות המדינה (התקשי"ר) ובחוק העוסק בגמלאות לעובדי מדינה, המתייחסים לאפשרות להגדלת אותה גמלה לניצולי שואה שאת הנוסח שלהם ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=18&sub_menu_id=103&article_id=389
.
סעיפים אלו בדרך כלל אינם מאפשרים את הגדלת אותה הקצבה למי שכבר מקבל פיצויי בגין השואה או שכבר צבר קצבה מלאה כעובד מדינה (70% מהמשכורת הקובעת). נציב תלונות הציבור (שהוא בעצם מבקר המדינה) קבע בשנת 1993 כי קבלת מענק פעמי מקרן הסיוע של ועידת התביעות (שהיה בעבר 5,000 מרק וכיום עומד על 2,556 אירו) לא תמנע הגדלת אותה הקצבה לעובדי מדינה לשעבר -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=490
.
לשם דוגמה - להלן הצהרה לצורך הגדלת שיעור הקיצבה לניצולי שואה שעבדו במשרד החינוך -
http://meyda.education.gov.il/files/CoachAdam/tfasim/hagdalaNatzim.pdf .
למידע נוסף וסיוע יש לפנות למשרד הממשלתי בישראל ממנו מתקבלת הקצבה לעובד המדינה לשעבר.
לגבי ניצולי שואה המקבלים קצבה עבור עבודתם ברשויות מקומיות בישראל - הסכם קיבוצי שנחתם בשנת 1996 קבע כי עובד או גימלאי שהוא ניצול השואה, שהיה בתקופת מלחמת העולם השנייה בכל גיל שהוא, ולא הגיע לגימלה מירבית כעובד אותה עירייה (70%), זכאי להגדלת קיצבה של 3% בתנאי שלא קיבל בעבר או אינו מקבל כיום פיצוי מכל מקור שהוא בגין היותו ניצול השואה והרדיפות, וכן לא קיבל הגדלת שירות בגין פעילות קודמת אחרת.
הודעה שפורסמה בשנת 2001 קבעה כי לא יוכל לקבל את אותה ההגדלה גמלאי שמקבל 70% קצבה או שמקבל קצבה חודשית מגרמניה או ממשרד האוצר בגין רדיפות הנאצים או שקיבל איבוד מעמד או שקיבל פיצוי חד פעמי מעל 5000 מרק.
את נוסח ההסכם הקיבוצי וההודעה ניתן להוריד בכתובת הבאה-
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=272
.
מידע נוסף וסיוע ניתן לקבל ברשות המקומית שבה אותו ניצול עבד וממנה הוא מקבל את אותה קצבה. לגבי ניצולי שואה המקבלים קצבה עבור שירותם בצבא הגנה לישראל - בהחלטת ממשלת ישראל מיום 13.10.2002 נקבע כי לצורך קביעת זכות לקיצבת פרישה של חייל לפי החוק; רשאי הרמטכ"ל להורות כי תקופת שירות הקבע של חייל  שהוא מניצולי השואה בתקופות מלחמת העולם השניה, וששירת בהיותו מעל גיל 40 כולה או מקצתה, תיחשב כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שלא יעלה על 3% של משכורתו הקובעת.
כמו כן נקבע כי החלטה זו תחול על גימלאים (או שאיריהם) שאינם זכאים לקיצבה בגין היותם ניצולי שואה מכל מקור שהוא או לא קיבלו בעבר פיצוי חד פעמי על היותם ניצולי שואה, מכל מקור שהוא העולה על 5,000 מרק -
http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Spokesman/2002/אוקטובר/Spokesman7326.htm
למידע נוסף וסיוע יש לפנות ליחידה הצבאית ממנה מתקבלת הקצבה לאותו גמלאי יוצא צבא ההגנה לישראל או לאלמן\תו.
לסיכום - מכיוון שאותם תנאים אינם מאפשרים בדרך כלל את מתן אותה הגדלת קצבה של 3% לניצולים המקבלים גם קצבה עבור רדיפות הנאצים; סביר להניח שרוב הניצולים שעשויים להיות זכאים לאותה הגדלה הינם דווקא מהמעגל השני (כולל אלו שברחו מפני הנאצים ושקיבלו אך ורק מענק חד-פעמי מקרן הסיוע של ועידת התביעות) שעלו לאחר 1953 ולא היו במחנות וגטאות ומשום כך אינם מקבלים קצבה בגין רדיפות הנאצים ושגם לא הספיקו משום כך לצבור שנות עבודה רבות בכדי לקבל קצבה מלאה של 70% כעובדי מדינה\רשות מקומית\צה"ל.
אזהרה: המידע לעיל נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לאותו חוק\הסכם קיבוצי\החלטת ממשלה ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד




תשלומים רטרואקטיביים


ב-12.8.2010 פורסם פסק דין חדש על ידי בית המשפט השלום בתל אביב אשר עשוי לאפשר תשלומים רטרואקטיביים של עשרות אלפי ש"ח לניצולים רבים, בעיקר מרומניה ובולגריה; שעלו לפני 1.10.1953 ושהוכרו לאחרונה לקצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
פסק הדין עסק בניצולת שואה אשר תארה את העוצר שבו שהתה בתקופת השואה עוד במועד פנייתה הראשונה למשרד האוצר בשנת 1998 ובשאלה מאיזה מועד היא אמורה לקבל התשלום לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בית המשפט ציין כי פסקי דין הקודמים של בית המשפט השלום והמחוזי בנושא זה אמנם קבעו כי עבור עילת עוצר בשואה יש לשלם רק החל מאוקטובר 2005 גם אם אותם ניצולים תיארו אותו בתביעותיהם למשרד אוצר שנים רבות לפני כן. אולם, בית המשפט פסק כי קביעה זו עומדת בסתירה לפסק דין של בית המשפט העליון (הלכת ארלזוב) אשר יש לה מעמד גבוה יותר מזה של פסקי הדין של בית המשפט השלום או המחוזי, ובה נקבע כי תשלום רטרואקטיבי ממועד התביעה הראשונית לפי אותו החוק מהווה פשרה ראויה בין תשלום רטרואקטיבי ממועד הנרדפות לבין תשלום מכאן להבא.
בית המשפט ציין גם בפסק דינו כי עקרון התשלום הרטרואקטיבי ממועד הבקשה הראשונית תואם גם הלכה חדשה אחרת של בית המשפט העליון (הלכת 'השנים האבודות') וכן כי בית המשפט העליון פסק במפורש כי שיקולי תקציב הינם בלתי רלבנטיים לפרשנות המשפטית של זכויות ניצולי שואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (הלכת גרנות). לאור כל ההלכות הנ"ל של בית המשפט העליון קבע בית המשפט בפסק דינו כי "הערר מתקבל, בעילת העוצר. התגמול ישולם לעוררת ממועד הגשת הבקשה לתגמול: קרי מיום 1.2.1998.".
את פסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/16-Curfew%20Retroactive.pdf .
חשוב לציין שוב כי המדובר בפסק דין של בית המשפט השלום שעליו יש למשרד האוצר סמכות לערער לבית משפט גבוה יותר.
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או
הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.




קיזוז הקצבת הביטוח הלאומי


מתוך השלמת ההכנסה שמקבלים ניצולי שואה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (שנועדה רק לניצולים שעלו לפני 1.10.1953) מקוזזת בין היתר הקצבה שהם מקבלים מהמוסד לביטוח הלאומי. ואילו הביטוח הלאומי מפחית מתוך אותה קצבה  תשלומי חובה עבור דמי ביטוח בריאות (נכון ל-2010 המדובר בהפחתה של -180 ש"ח מהקצבה של יחיד ו-261 ש"ח לחודש מהקצבה המשולמת לזוג
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx#anchorSpan_728059ea09f3425aa76c420469dcd833


בפסק דין חדש שניתן בבית המשפט השלום בתל אביב ב-3.8.2010 נדונה השאלה מתוך אותה השלמת הכנסה שמקבלים  ניצולים נזקקים\נצרכים ממשרד האוצר יש לקזז את קצבת הביטוח הסוציאלית "ברוטו" ,כולל תשלום החובה של מאות ש"ח על חשבון מס הבריאות אשר לא מגיע לידיהם; או רק את התשלום "נטו" המתקבל בפועל בידי אותם הניצולים.
בית המשפט הסתמך על התכלית הסוציאלית של אותו החוק וגם על פסקי דין קודמים שניתנו על ידי בית המשפט העליון בנושא זה שקבעו כי מתוך ההכנסה שמשרד האוצר יכול לקזז אותה מקצבת ניצול נזקק\נצרך, יש לקזז אך ורק הכנסה המתקבלת בפועל על ידי הניצול - "המדובר הוא בהכנסה ממש המושגת בפועל על ידיו, ולא בזכות להכנסה, אפילו מבוססת היא ביותר מבחינה משפטית אך אינה מושגת בפועל הלכה למעשה מסיבה שאינה תלויה הנכה. עוסקים אנו במקרה של קיום ומחיה, ואלה אינם מושפעים על ידי זכות להכנסה אלא על ידי הכנסה ממשית ביד".

משום כך פסק בית המשפט כי אין לקזז גם תשלום החובה של מס הבריאות שאיננו מגיע לידיו של הניצול מתוך ההשלמת ההכנסה שהוא מקבל ממשרד האוצר כנזקק\נצרך - "העולה מן המקובץ כי יש לנכות מ'תגמול לנזקק' ומ'תגמול לנצרך' "הכנסה מכל מקור שהוא'' ובלבד שתהא זו "הכנסה ממשית ביד": קרי: הכנסה "נטו", למעט תשלומי-חובה, אשר רשויות השלטון מקזזות מקצבאות סוציאליות המוענקות לאזרח בטרם באו לידיו."
דהיינו, המדובר באי קיזוז כל תשלומי החובה אשר מקוזזים מתוך הקצבאות בטרם הגיעו לידי אותם ניצולים נזקקים\נצרכים.

לפסק הדין (ו"ע 455-09 שוורץ נ' הרשות המוסמכת) - http://www.meidashoa.co.il/pdf/3.8.2010.pdf .

יש לציין גם כי המדובר בפסק דין של בית המשפט השלום ולמשרד האוצר ישנה גם הזכות לערער על אותו פסק דין ולבקש עיכוב ביצוע שלו עד סיום הדיון בו בבית משפט גבוה יותר, אולם בית המשפט העליון פסק כי לגבי פסקי דין העוסקים בקצבאות לניצולי שואה - "עיכוב ביצועו של פסק דין, ובייחוד פסק דין כספי, הוא החריג ולא הכלל. ... וכאשר מדובר בפסק דין כספי שהחיוב שבו נובע מחוק בעל תכלית סוציאלית,
השיקולים הופכים לנוקשים יותר וגובר הנטל המוטל על המבקש...הדברים האמורים ביחס לנטל הכבד המוטל על צד מפסיד המבקש עיכוב ביצועו של פסק דין כספי, מקבלים משנה תוקף ואלמנט של דחיפות, כאשר מדובר בעיכוב ביצוע פסק דין המחייב הענקת תגמולים לניצולי שואה." -רע"א 1021/08 אבירם נ' הרשות המוסמכת.
http://elyon1.court.gov.il/files/08/210/010/w06/08010210.w06.pdf

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ
לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידעזה.  המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.




החזר דמי הבראה שקוזזו לניצול שואה
 
ב-6.6.2010 פורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך מעקב חדש לגבי הטיפול בניצולי שואה (את המסמך ניתן להוריד מהאתר של הכנסת בכתובת הבאה -
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02559.pdf ).
אחד הנושאים המרכזיים שאותו מסמך מדווח עליהם הינו ההחזר הכספי לו זכאים ניצולי שואה מקופות החולים לפי התוכניות השונות:
1. לגבי כ- 48,000 ניצולי שואה המקבלים קצבת נכות ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים - המסמך סוקר את ההסכמים שנחתמו בחודש האחרון עם קופות החולים לגבי פטור מלא מהשתתפות עצמית ברכישת תרופות עבור המחלות שהוכרו להם לפי אותו החוק.
המסמך גם סוקר את ההסכמים שנחתמו לאחרונה עם הקופות למתן פטור חלקי על כל התרופות שבסל התרופות לכל אותם ניצולים, כמו גם לניצולים המקבלים את הקצבה החדשה ליוצאי מחנות וגטאות מהאוצר או קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות. המסמך קובע כי יש לשים דגש על יידוע הניצולים כי את הפטור על ההשתתפות העצמית ניתן לקבל רק בבתי המרקחת שבהסדר כדי שלא ימשיכו לרכוש אותם על חשבונם בבתי מרקחת שאינם בהסדר - "מדובר בפטור עבור תרופות הנרכשות רק בבתי-מרקחת שבהסדר עם הקופה שבה הם מבוטחים . בנקודה זו נדגיש את חשיבות יידוע ניצולי השואה בדבר
זכאותם זו, שכן ניצול השואה שאינו מודע לאיתורו ולזכאותו לפטור כמפורט לעיל, עלול להמשיך לרכוש את תרופותיו באופן פרטי בבית-מרקחת שאינו בהסדר עם הקופה שבה הוא מבוטח, ובה בעת קופת- החולים תשופה על-ידי הרשות בגין תרופות מחלתו המוכרת. הרשות החליטה על יידוע הניצולים בדבר זכאותם החדשה בעלון שיצורף לתלוש הקצבה החודשית הנשלח להם וכן בפרסום בעיתונות."
2. לגבי כ15,000- ניצולי השואה המקבלים פיצויים מגרמניה (BEG) והמתגוררים בישראל - ניצולים אלו אינם נכללים, נכון להיום, בתוכניות  החדשות למתן הנחה על כל התרופות שבסל; והמסמך סוקר את הבעיות שמיצוי הזכויות שלהם לקבלת טיפול רפואי
על המחלות שהוכרו להם לפי אותו החוק. המסמך מדגיש את השיעור הנמוך יחסית של מיצויי הזכות להחזר הוצאות רפואיות מגרמניה לגבי אותם ניצולים : "חשוב להדגיש כי כל הניצולים שמקבלים פיצויים מגרמניה זכאים לבקש מגרמניה החזר הוצאות רפואיות בגין מחלתם המוכרת באמצעות מילוי טופס בקשה בגרמנית, המועבר דרך הלשכה. בשנים 2008 ו 2009- הוגשו רק 985 ו 1,032- בקשות (בהתאמה( להחזר הוצאות רפואיות מגרמניה באמצעות הלשכה...מנתונים אלו אפשר ללמוד שחלה עלייה בניצול אפשרות זו, ועדיין, מדובר בשיעור נמוך של ניצולי השואה המנצלים אותה (מקסימום כ 6.8%- מכלל הזכאים). לשיעור נמוך זה כמה סיבות אפשריות, כגון חוסר רצון או יכולת להתמודד עם הפרוצדורה הנדרשת, או אי- ידיעה בדבר קיומה של אפשרות זו".
המסמך מפרט את הקשיים העומדים באיתור הניצולים הזכאים לאותו החזר ולפיו ישנם עדיין כ-3,600 ניצולים שטרם אותרו וזוהו בקופת חולים 'כללית' בכדי לקבל את הפטור המגיע להם, וכנ"ל כ-1,000 ניצולים בקופת חולים 'מכבי'. לשתי קופות חולים הללו ישנם הסכמים עם הרשויות הגרמניות עבור ההוצאות הרפואיות בגין מחלתם המוכרת
של ניצולי השואה המקבלים פיצויים מגרמניה החברים אצלן. כמו כן, לפי אותו מסמך ישנם גם כ-1,800 ניצולים נוספים בקופות חולים 'לאומית' ו'מאוחדת' אשר אין להן הסדרים עם גרמניה ומשום כך אותם ניצולים צריכים לפנות
דרך הלשכה לפיצויים אישיים מחו"ל שבמגדל שלום (שכתובתה מפורטת בהמשך) לקבלת ההחזר על התרופות והטיפולים על המחלות שהוכרו להם.
לשם דוגמה, ניצול שמקבל את הפיצויים מהמשרד שב-SAARBURG יכול לבקש את ההחזר על ידי הטופס שנמצא באתר שלהם בכתובת הבאה -
http://www.afw-saarburg.de/formulare/erstattungsantrag.pdf .
באותו אתר ישנו גם מידע באנגלית ובגרמנית לגבי איסוף הקבלות בכדי לקבל את ההחזר עבור התרופות והטיפולים בגין המחלות המוכרות :

The invoices are to be summarised as far as possible for longer periods of time but for least three months. Independent of this such applications for reimbursement are only to be lodged when the sum made valid exceeds a value of EURO 200. However, applications for reimbursement shall be made at the latest within a
period of one year. Important: The compensation authorities are to be informed without delay as
the commencement of treatment in a hospital.
http://www.afw-saarburg.de/web_en/frame_main_beg_heilverfahren.html .

באתר כתוב גם כי את חלק מהטיפולים יש לבקש מראש בכדי להיות זכאי להחזר הוצאות עבור אותו טיפול. למידע נוסף וטפסים לגבי מיצוי כלל הזכויות המגיעות לניצולים המקבלים קצבת נכות מגרמניה (כגון טיפולים,הבראה ושעות סיעוד עבור המחלות המוכרות), יש לפנות לרשות הרשמית הממונה על כך בישראל:                                                  הלשכה לפיצויים אישיים מחו"ל  רח' אחד העם 9 - מגדל שלום ת.ד. 29064 מיקוד 61290 טל': 6234100– 03
פקס: 6234111- 03


אזהרה: המידע לעיל נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לאותו המסמך ואשר עלולות שלא
להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד..




החזר דמי הבראה שקוזזו לניצול שואה
 
ב-16.6.2010 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בחיפה בנוגע לניצול שואה שקיבל מהאוצר את הקצבה ליוצאי מחנות וגטאות, ולאחר מכן החל לקבל מועידת התביעות קצבה מקרן סעיף 2 ומשום כך הוא נדרש להחזיר לאוצר את התשלומים שקיבל שלא כדין עבור אותה תקופה.
 
בית המשפט חזר על עמדתו ועמדת בית המשפט שבתל אביב כפי שנקבעה בעבר, לפיה אין לגבות בחזרה תגמולים מניצול שואה שפעל בתום לב, דהיינו לא הצהיר דברי שקר או הסתיר עובדות בעת הגשת תביעתו.
 
בית המשפט ציין גם את החלטת שר האוצר יובל שטייניץ בנושא זה שניתנה לפני חודש. החלטה זו, שנעשתה לפי פנייתה של מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה - עפרה רוס, קבעה כי לא רק שניצולי השואה שקיבלו כפל קיצבה לא ידרשו להשיב את אותם הכספים  אלא שמשרד שאוצר יחזיר את הכספים באופן מיידי לאותם ניצולי השואה שכבר השיבו חלק מהקצבה העודפת - http://www.thepulse.co.il/index.php/201005202266/2.html .
 
באותו פסק הדין נטען על ידי הניצול כי תגובת משרד האוצר לא התייחסה במקרה שלו לעניין קיזוז דמי ההבראה שכבר בוצע בפועל בגין אותם תשלומים, מתוך דמי ההבראה שהוא זכאי להם ממשרד האוצר מתוקף היותו מקבל קצבה מקרן סעיף 2.
 
בית המשפט פסק באותו פסק דין כי על משרד האוצר להחזיר לאותו ניצול את דמי ההבראה שקוזזו ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הקיזוז ועד לתשלום בפועל - http://www.meidashoa.co.il/pdf/13%20-%20Recuparation.pdf .
 
 
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.





הסדרי התרופות החדשים לניצולי שואה בישראל



בעקבות שאלות רבות שהופנו אלינו בנושא זה, להלן סקירה של הסדרי הנחות\פטור עלההשתתפות העצמית לרכישת תרופות שבסל הבריאות לניצולי שואה שפורסמו לאחרונה בתקשורת ועל הזכאות להיות כלול בהן:
 
1. ההסדר הראשון פורסם בחודש אפריל 2010 (להלן נוסח המודעה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Medication%20HS.pdf  ) והוא מיועד אך ורק לניצולים שמקבלים אחת מהקצבאות הנ"ל:
א. קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לניצולים שעלו עד 1953).
ב. קצבה ממשרד האוצר לפי חוק הטבות לניצולי שואה (הקצבה החדשה ליוצאי מחנות וגטאות שלא מקבלים קצבה אחרת כניצולי שואה).
ג. קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (מתקבלת אחת לשלושה חודשים). בישיבת הממשלה שנערכה באותו החודש נאמר גם שמי שמקבל קצבה ישירות מגרמניה איננו נכלל באותה התוכנית -
http://www.pmo.gov.il/PMO/Templates/Spokesman.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGU
ID=%7bCECF643F-15E0-4C0A-BC02-2B692BA0B6FA%7d&NRORIGINALURL=%2fPMO%2fSecreta
rial%2fGovmes%2f2010%2f04%2fgovmes110410%2ehtm&NRCACHEHINT=Guest#three .

את הרשימות של הניצולים המוכרים מקבלות קופות החולים מהרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר, לפי צו שפורסם לאחרונה -
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/8BA33CDF-1AA8-4383-8843-C66FC8117C23/
19986/6889.pdf .
המדובר ברשימות מקבלי הקצבאות מהאוצר ומקבלי הקצבה מקרן סעיף 2 הרשומים כבר באוצר בכדי לקבל דמי הבראה+הנחה בארנונה שהם זכאים להם בשנים האחרונות לפי חוק הטבות לניצולי שואה. שמותיהם אמורים להיות מועברים אוטומטית לקופות החולים לקבלת אותה הנחה שאמורה להתחיל בימים אלו.
מקבלי קרן סעיף 2 שטרם נרשמו באוצר לקבל את ההטבות האלו ואת ההנחה הנ"ל על התרופות, יכולים להוריד ולשלוח למשרד האוצר את הטופס הנ"ל בכדי לקבל את אותן ההטבות (הטופס החדש כולל גם את שם קופת החולים שבה הם חברים) -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/lf2-a.pdf .
 
2. ההסדר שפורסם ביוני 2010 על ידי החברה להשבה, כולל פטור מלא עבור ההשתתפות העצמית על התרופות שבסל הבריאות (לנוסח המודעה  -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Hashava%20-%20Medications.pdf   ).
גם כאן המדובר ברשימות שאמורות לעבור ממשרד האוצר לקופות החולים לפי צו שיפורסם בעתיד. המדובר אך ורק באותם ניצולים נזקקים המקבלים את אחת משלוש הקצבאות הנ"ל (מהאוצר או מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות) ואשר מקבלים גם השלמת הכנסה או מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד האוצר:
א. קצבה מקרן סעיף 2 או הקצבה החדשה ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות אינן נחשבות כהכנסה לפי סעיף 8א לחוק הטבות לניצולי שואה. מקבלי אותן קצבאות המקבלים את אותה השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי רשומים כבר בדרך כלל במשרד האוצר בכדי לקבל את המענק השנתי לפי חוק יורי שטרן (כ-4,000 ש"ח בשנה) והם גם מקבלים הטבות נוספות מהחברה להשבה ושמותיהם אמורים להיות מועברים אוטומטית לקופות החולים לקבלת אותו הפטור על התרופות.
תקרות ההכנסה לזכאות לאותה השלמת הכנסה עלו בשנים האחרונות, וניתן לעיין בהן באתר של המוסד לביטוח הלאומי בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/Pages/default.aspx#anchorSpan_ec0e6de
62746484f995a72054f36f221 .
כך שמי שלא היה זכאי לה בעבר יכול לבדוק שוב את זכאותו בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב לאזור מגוריו. מי מאותם מקבלי אותן קצבאות והשלמת הכנסה שטרם נרשם במשרד האוצר בכדי לקבל את אותן הטבות או שהתחיל רק לאחרונה לקבל את השלמת ההכנסה מהביטוח הלאומי, צריך למלא את הטופס הנ"ל ולשלוח אותו למשרד האוצר בכדי לקבל גם את הטבות הנ"ל וגם בעתיד את הפטור המלא על התרופות שבסל -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/law-form1.pdf .
ב. ניצולים נזקקים שעלו לפני 1953 ומקבלים קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, יכולים לקבל במקום זאת השלמת הכנסה גדולה יותר ממשרד האוצר (קצבת נזקק\נצרך). בניגוד להשלמת ההכנסה מהביטוח הלאומי, השלמת ההכנסה ממשרד האוצר איננה לוקחת בחשבון את הכנסות בן הזוג של ניצול השואה המקבל את הקצבה (לשם דוגמה, פסק דין לפיו אין לקחת בחשבון הכנסות מדירה השייכות לבן הזוג של ניצול
השואה -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=509).
בעקבות הגדלת קצבאות הנכות לפי אותו שנעשתה לפני כשנתיים לפי המלצות דו"ח ועדת דורנר, איבדו חלקם את זכאותם לאותה השלמת הכנסה.
אולם, מאז עלו תקרות ההכנסה לקצבאות הנזקק\נצרך במאות שקלים ויתכן שכיום הכנסתם שוב איננה עוברת את אותן תקרות הכנסה חדשות (את התקרות המעודכנות ניתן לראות בתחתית העמוד הבא באתר של משרד האוצר -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/nispach.htm :
תגמול "תקרת נזקק / נצרך":
50% ומעלה       40%-49%         19%-39%         10%-18%         אחוז נכות
7,556.03 ש"ח    4,515.78 ש"ח    4,084.66 ש"ח    3,964.03 ש"ח    תגמול ניצולים אלו או כל ניצול שואה אחר המקבל את אותה הקצבה לפי אותו החוק מהאוצר ללא תוספת נזקק\נצרך והכנסתו מתחת לתקרות אלו, יכול לפנות למשרד האוצר לבדיקת
זכאותו לקבלת תוספת נזקק\נצרך על ידי שליחת טופס הבקשה הנ"ל -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/nizkak.pdf .
להטבות ופטור מתרופות שבסל מהחברה להשבה זכאים כיום רק ניצולים נזקקים שהוכרו במשרד האוצר על סמך אותו הטופס ואשר דרגת הנכות שלהם לפי אותו החוק הינה מתחת ל-50%. אך גם מי שדרגת נכותו לפי אותו החוק היא מעל 50% יכול לפחות לקבל את אותה השלמת הכנסה ממשרד האוצר ולאחר מותו בן\ת זוגו עשוי להיות זכאי לקצבה אלמן\ה לכל החיים (במקום הקצבה הרגילה הניתנת עד 3 שנים לאחר המוות לאלמן\ה של מי שלא היה זכאי לאותה השלמת הכנסה על סמך אותו הטופס).
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או
הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להסדרים ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.




הכרה בסכרת, לחץ דם ומחלות לב בגין השואה

עדכון ההמלצות להכרה בסכרת, לחץ דם ומחלות לב בגין השואה + המלצות מבקר המדינה בנושא זה

1. בחודש מאי 2010 עודכנו המלצות ועדת שני לגבי ההכרה בסכרת, לחץ דם ומחלות לב בגין השואה, בכל הנוגע להכרה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (הרלבנטי לכ- 50,000 ניצולים שעלו לפני 1.10.1953 והמקבלים קצבה מהרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר. להלן עיקרי השינויים שהיו באותו עדכון יחסית לגרסתו הקודמת:

א. לגבי הקבוצה הראשונה, שכללה בעבר רק יוצאי מחנות וגטאות והכוללת מעתה גם ניצולים שחיו חיי סתר או בזהות בדויה באזור שנכבש או סופח בידי גרמניה - התקופה שבה הופיעו המחלות הללו מתום השואה ועד אליה בכדי לקבל הכרה, הוארכה ב-20 שנה לשנת 1995 (50 שנה לאחר סיום השואה). לפי אותן המלצות שיעור ההכרה יעשה לפי גיל הניצול בתום השואה והמועד שבה הופיעה.המחלה לראשונה.

ב. לגבי הקבוצה השנייה, שכללה בעבר רק ניצולים שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות ומעתה היא כוללת את כל יתר הניצולים המקבלים קצבה מהאוצר - התקופה שבה הופיעו אותן מחלות מתום השואה ועד אליה בכדי לקבל הכרה, הוארכה ב-10 שנים לשנת 1985 (40 שנה לאחר סיום השואה). לפי אותן ההמלצות, ההכרה במחלות אלו תהיה רק לגבי ניצולים שיש להם נכות נפשית של לפחות 30% ואשר היו עד גיל 10 בתום השואה, ותעשה לפי מועד הופעת אותן מחלות לראשונה.
את הדו"ח המעודכן, יחד עם טבלאות קריטריוני ההכרה שבסופו, ניתן להוריד מהאתר של הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר בכתובת הבאה  http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani-sukeret10.pdf

2. דו"ח מבקר המדינה שפורסם אף הוא במאי 2010, קבע בין היתר, כי המלצות אותה ועדה לגבי אותן מחלות המתבססות אך ורק על גיל הניצול ומועד התפרצות המחלה לאחר השואה; הינן כלליות וגורפות מעצם טבען. כמו כן קובע אותו הדו"ח כי המלצות אלו אינן כוללות התייחסות לנסיבות הפרטניות הרלבנטיות לכל ניצול שואה, הכוללת גורמים נוספים שיתכן שהשפיעו על מצבו הבריאותי, כגון משך הזמן שבו שהה אותו ניצול במחנה או בגטו, אופי הבריחה שלו וכיו"ב (עמ' 209 לדו"ח כפי שפורסם ב-11.5.2010) :
 "בכל הנוגע למחלת הסוכרת, ליתר לחץ דם ולמחלות לב הכינה ועדת שני על סמך מסקנותיה טבלה לשימוש הרשות, המסווגת לפי אופי המאורעות שחווה הניצול במהלך השואה (למשל כליאה במחנות ובגטאות לעומת הימלטות ליערות או למדינות אחרות), לפי קיומה או היעדרה של נכות נפשית, לפי גיל הניצול בתום השואה ולפי המועד שבו פרצה המחלה לאחר השואה.

המלצות ועדת שני הן כלליות וגורפות בכל הנוגע לקריטריונים האמורים, ואין במסגרתן, מטבע הדברים, התייחסות פרטנית לכל ניצול וניצול ולמאורעות הספציפיים שחווה בשואה. לכן, למשל, אין בטבלה אבחנה לגבי משך הזמן שבו שהה כל ניצול במחנות או בגטאות, לגבי סוג העבודה שנדרשו הניצולים לבצע במחנות או לגבי אופי הבריחה של הניצולים ונסיבות אחרות שייתכן שהשפיעו על מצבם הבריאותי. " משום כך, המליץ מבקר המדינה באותו הדו"ח כי יש לקבוע נוהל לפיו ההחלטה לגבי ההכרה במחלות אלו לא תעשה אך ורק לפי אותן טבלאות סטנדרטיות, אלא כל מקרה יבדק לגופו לפני קבלת ההחלטה, בכדי שהשימוש באותה הטבלה לא יביא לקיפוחם של ניצולי שואה במקרים מסויימים: "לדעת משרד מבקר המדינה, מינויה של ועדת שני לבחינת הקשר הסיבתי בין מאורעות השואה למחלות שונות בשיתוף אנשי מקצוע רלוונטיים, כגון סטטיסטיקאים, עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת דורנר.

עם זאת, ראוי כי ייקבע בנוהל של הרשות שלפני קבלת החלטה בדבר קיומו של קשר סיבתי על בסיס טבלאות סטנדרדיות, ייבדק כל מקרה לגופו על מנת לוודא שהשימוש בטבלאות אלו לא יביא לקיפוחם של ניצולים במקרים מסוימים. " ניתן לעיין בהמלצות אלו באתר של מבקר המדינה בכתובת הבאה - http://www.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=568&id=57&frompage=221&c ontentid=11054&parentcid=11042&direction=1&bctype=1&frombutton=0&startpage=1 2&sw=800&hw=530 .
יש לציין כי בית המשפט כבר יישם לפני מספר חודשים גישה זו , הבודקת כל מקרה לגופו בנוסף לאמור בטבלאות הסטנדרטיות המופיעות בהמלצות לגבי אותן מחלות; כאשר הכיר במחלות אלו במקרים מסויימים כאשר התפרצו לאחר המועד שנקבע בהמלצות אותה ועדה ושהיו בתוקף באותה העת: - בהחלטה שפרסם במרץ 2010 בית המשפט השלום בחיפה, לגבי מקרה שבו הכיר במחלת הסכרת שהתפרצה אצל ניצול שואה במועד מאוחר יותר ממה שנקבע בהמלצות שהיו אז בתוקף, קבע בית המשפט כי "המלצות ועדת שני הן הקו המתווה את הדרך להכרעה בנושאים בהן הן עוסקות,יחד עם זאת יתכן ובתיקים מסוימים אנו נתרשם אחרת ונכריע אחרת על יסוד טיעוני הצדדים והראיות שתוצגנה"
- http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=710 .

- פסק דין נוסף שפורסם אף הוא בחודש מרץ 2010 על ידי אותו בית משפט, עסק בניצול שואה שעבר רדיפות קשות במהלך תקופה ארוכה בשואה והסובל מנכות נפשית גבוהה יחסית, אשר מחלות הלב והסכרת שלו התפרצו מספר שנים לאחר התקופה שנקבעה לפי המלצות הועדה שהיו אז בתוקף. בפסק דינו, שבו הוכרו מחלות הסכרת והלב לגבי אותו ניצול למרות המלצות הדו"ח, עקב אותן נסיבות מיוחדות, קבע בית המשפט כי: "אנו סבורים כי ברוב המקרים משקף הדו"ח איזון נכון של השיקולים ולכן הוא זה שיצווה את הדרך על פיה יבחן הקשר הסיבתי בין מחלות הניצולים לרדיפות שחוו. ברוב המקרים אך לא בכולם. כשמדובר ברדיפות, בבריאות ובסיפורי חיים, כל אדם הוא עולם בפני עצמו, כל אחד חווה משהו אחר ובעוצמה שנה, כל נפש וכל גוף מגיבים אחרת, כל אחד התמודד עם עברו ועם בריאותו בצורה אחרת. משכך אנו סבורים כי ההמלצות מתוות דרך אך אותה דרך יכולה להשתנות מעט מניצול לניצול."

את פסק הדין הנ"ל (ו"ע 1171-01-09 קימל נ' משרד האוצר מיום 15.3.2010), ניתן לראות ישירות באתר של בתי המשפט בכתובת הבאה - http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cid c_repository%5C88%5C523%5C239b71c4afcb43b3883bdad08b4a8b7f&OlvDataProto=file &Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=35FEDFB83DD6CD78A9528C9A8B5 7BB82&OnePageMode=1 .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. 

 

תביעה לקצבה מהאוצר שלא הוגשה לפי האמור בחוק

ב- 3.2.2010 ניתנה החלטה חדשה על ידי בית המשפט השלום בתל אביב בנוגע לניצולת שואה אשר לא הגישה את בקשתה הראשונית למשרד האוצר בטופס האמור בחוק ובתקנות ומשרד האוצר לא העמיד אותה על טעותה. החלטה זו גם דנה בשאלה מה הדין לגבי בקשה שהוגשה במועד מוקדם אך הרכיבים הנוספים הנדרשים לפי התקנות צורפו אליה רק במועד מאוחר יותר?

בית המשפט אף ציין את הרלבנטיות הפוטנציאלית של החלטה זו לתיקים אחרים. לנושא זה חשיבות גדולה בעיקר בנוגע לתשלום הרטרואקטיבי שאותם ניצולים אמורים לקבל. לשם דוגמה, אם מתוך אלפי הניצולים שאמורים להיות מוכרים בקרוב לקצבה מהאוצר עקב העוצר שעברו בתקופת השואה, יהיו ניצולים שפנייתם הראשונה תיפסל כיוון לא הגישו אותה באופן הקבוע בחוק ובתקנות, הם עלולים לאבד עשרות אלפי ש"ח אשר היו אמורים להיות משולמים להם ממועד אותה הפנייה הראשונית.
בנוסף לזאת, אם חלק מאותם הניצולים נפטרו במהלך אותן השנים שעברו מאז שהגישו את פנייתם הראשונית והיא לא תתקבל, בני זוגם עלולים לאבד את זכאותם לקצבת שאירים של 3 שנים, שגם היא מסתכמת בעשרות אלפי ש"ח.

בית המשפט קבע כי יש לראות בטופס הבקשה המאוזכר בתקנות בתור הבקשה עצמה וש"אין בשיהוי בצירוף הפרטים שהתקנות מחייבות לצרף לבקשה כדי לגרור אי השתכללות הבקשה עצמה ככזו."

בנוסף לכך קבע בית המשפט שבמקרה זה וכנראה גם במקרים נוספים, שבהם הפנייה הראשונית לא הוגשה בטופס האמור בתקנות ומשרד האוצר לא התריע על כך והעמיד את הניצולים על טעותם; מה שהביא לכך שאותם ניצולים שינו את מצבם לרעה ולא הזדרזו להגיש את הטפסים והרכיבים הנוספים לפי החוק והתקנות - יחשב מועד הפנייה
הראשונית כמועד הגשת הבקשה:

"מקום שהבקשה לא הוגשה כדין, אך תגובת המשיבה לא העמידה את העורר על כך, ייחשב מועד הפנייה הראשונית למועד הגשת הבקשה."

ההחלטה הנ"ל, ללא שמה הפרטי של הניצולה, הועלתה לאתר שלנו בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/10-MOF-Form.pdf .

טופס הבקשה שרק אותו ניתן, נכון להיום, להגיש לאוצר במסגרת תביעה לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (אשר עשוי להשתנות בקרוב ולהיהפך לטופס ידידותי יותר למשתמש), ניתן להוריד באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה -
http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/tviha.pdf .

את התקנות הנכונות להיום והמפרטות אילו רכיבים יש להוסיף לטופס הבקשה (אשר לא עודכנו למעלה מ-50 שנה. לשם דוגמה - סעיף 1 מציין כי הכתובת של הרשות נמצאת בקריה למרות שהיא עברה לפני שנים לרחוב יצחק שדה), ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=28068



הכרה בסוכרת שהתפרצה בגיל מאוחר

המלצות הועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, לבין אירועי השואה המפורטים במייל שלמטה; קבעו שיעור הכרה ברור רק במקרים שבהם התפרצו מחלות אלו עד 30 שנה לאחר השואה ורק לגבי ניצולים ששהו במחנה או בגטו, היו ביערות או נמלטו בין מדינות.

אתמול ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט השלום בתל אביב בנוגע לנרדפת נאצים שלא עברה את הנרדפות הנ"ל אלא חייתה ביאסי בתקופת הפוגרום ושהתה בתנאי דחק ורעב בבית יתומים יהודי ואשר מחלת הסכרת שלה אובחנה רק 60 שנה לאחר השואה והתפרצה לפחות 40 שנה לאחריה.

פסק הדין ניתן בהרכב חריג בגודלו וכן הוא עוסק בהרחבה בהמלצות דו"ח הועדה הנ"ל וכן בקביעת שיעור ההכרה במחלות עקב השואה לפי מחקרים סטטיסטיים גם לגבי מחלות אחרות בעתיד.

בית המשפט ברך על הקמת הועדה ואימץ את המלצותיה.

בעוד שהמלצות הועדה התייחסו אך ורק ליוצאי מחנות וגטאות כמעגל ראשון ו"ניצולים שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות", כמעגל שני, בית המשפט פסק כי המלצות אלו  אינן מהוות רשימה סגורה וכי: "אין לראות בהקבצה זו משום רשימה סגורה של מצבי-דחק
בשואה, שרק הם המזכים בהכרה בקשר הסיבתי הנדון...על כן יש להכיר גם בניצולי-שואה אחרים, אשר חוו דחק בעצמה, במשך וברציפות דומים לאלה שניתן לייחס למי שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות. (סעיפים 15-17 לפסק הדין)"

פסק הדין קבע גם כי בהתאם להמלצות ועדת דורנר, הקשר הסיבתי שבין מחלות והשואה לא יוגדר לפי פרדיגמות רפואיות אלא לפי הלכות משפטיות (סעיף 26). הוא אף קבע כי ניתן לבסס בעתיד הכרה לפי מחקרים סטטיסטיים בלבד כשמהם עולה כי ישנה הסתברות מסויימת כי המחלה שכיחה בקרב קבוצת המדגם של ניצולי שואה יותר מאשר קבוצת המדגם של האוכלוסיה הכללית (סעיפים 28-29), כאשר "לו נמצא כי המחקר הרפואי מבסס קיומה של הסתברות גבוהה מ-50% ... היה מקום לקבוע, כקביעה משפטית, כי יש להכיר בקשר הסיבתי באופן מלא" (סעיף 27).

למרות שהמחלה אובחנה אצל אותה ניצולה 60 שנה לאחר השואה והתפרצה אצלה לכל המוקדם 40 שנה לאחר אותם מאורעות, בית המשפט קבע לה אותו שיעור הכרה של 50% כפי שמופיע בהמלצות הועדה לגבי ניצולים שהיו ביערות ונמלטו בין מדינות שהמחלה התפרצה אצלם 30 שנה לאחר המלחמה.

בפסק הדין במלואו ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/002%20-%202.12.2009.pdf .

חשוב לציין כי כאמור למטה, המלצות הועדה בנוגע ללחץ דם ומחלות לב היו זהות להמלצות הועדה ביחס לסכרת.
 

השמה במעון לזקנים

לאחרונה, ניצולי שואה נזקקים אשר המשרד לשירותים חברתיים אפשר להם השמה במעון לזקנים, נדרשו להשתתף במימון שהותם במעון זה על ידי שימוש בכל מקורותיהם הכספיים, כולל כל הקצבאות בגין השואה שהם מקבלים.
לאחרונה יצא חוזר של מנכ"ל המשרד לשירותים חברתיים ולפיו במידה ואותו זקן מקבל תגמול כניצול שואה, ניתן יהיה להשאיר בידיו את התגמול או לפחות את רובו, לפי החישוב הבא:
 - כאשר גובה התגמול הינו עד 5.3 נ"ז - ישאר בידיו כל הסכום.
 - כאשר גובה התגמול מעל 5.3 נ"ז - ישאר בידיו סכום השווה ל-5.3 נ"ז+50% מהסכום שמעל ל-5.3 נ"ז.

כמו כן קובע אותו חוזר מנכ"ל כי הסכום הנותר יועבר להשתתפות בדמי החזקה ובמידה ויש לזקן ילדים הם ידרשו להשלים את דמי ההחזקה.
התחולה של הוראה זו הינה מיום 1.4.2009.
הוראה זו מופיעה בעמוד 95 לחוזר המנכ"ל שפורסם באתר המשרד לשירותים חברתיים בכתובת הבאה -
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/AB49B1DB-C3A8-4893-8439-7B776373FD87/98
34/allhozer191.pdf .

פירוט מלא של הוראות השמת זקנים נזקקים במעונות של המשרד לשירותים חברתיים ניתן למצוא בכתובת הבאה
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/91AE07DF-506F-425A-80B7-16538B77B8D7/91
71/418.pdf .

את התעריפים המעודכנים וערך נ"ז להשמה במעונות לזקנים הנכונים ליום 1.7.2009 ניתן למצוא בכתובת הבאה שבאתר המשרד לשירותים חברתיים -
http://www.molsa.gov.il/NR/rdonlyres/91AE07DF-506F-425A-80B7-16538B77B8D7/10
509/taarif418.pdf .

לפרטים נוספים יש לפנות למחלקה לשירותים חברתיים באיזור המגורים -
http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/Mahlakot .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הוא נכון במועד כתיבתו ויכול להשתנות לאחר מכן. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות
האישיות השונות שהיו רלבנטיות להמלצות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
 


גזזת

ב-9.12.2009 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בתל אביב, אשר עסק בניצולה אשר טענה כי חלתה בגזזת עקב התנאים הקשים שבהם שהתה בתקופת רדיפות הנאצים.

משרד האוצר טען כי אין הוכחה מספקת לגבי עצם קיומה של מחלת הגזזת אך בית המשפט קבע כי "אצל העוררת נמצאו התקרחויות המעידות על טיפול בהקרנות האופייני לגזזת. אנו מקבלים, איפא, את גרסתה כי חלתה בגזזת."

לגבי הקשר שבין הגזזת לרדיפות הנאצים, קבע בית המשפט כי עצם העובדה שלא נמצאה שכיחות יתר של גזזת בקרב ניצולי השואה וריבוי מקרי הגזזת בקרב יוצאי צפון-אפריקה, אין בכך בכדי לאשר או לשלול קשר בין הנרדפות ובין התממשות הסיכון המשתקף בתופעה זו ושאכן היתה קיימת אפשרות סבירה כי היא נדבקה עקב התנאים הקשים בהם חייתה בתקופת הרדיפות..

בשל כך קבע בית המשפט כי "בהתאם לדוקטרינת 'הסיבתיות העמומה', מחלת הגזזת תיזקף לחובת הנרדפות בשיעור של מחצית".

לפסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה - http://www.meidashoa.co.il/pdf/003%20-%20Gazezet.pdf .

בהקשר זה חשוב לציין כי בנוסף לכך קיים בישראל גם חוק לפיצויי נפגעי גזזת (או שאירהם) אשר כולל קצבאות ופיצויים חד-פעמיים בגין מחלות שנגרמו עקב הטיפול בהקרנות נגד גזזת  שנעשו בתקופה מ–1.1.46 עד 31.12.60 לאחר השואה והעלייה לישראל (כגון גידולים סרטניים מסויימים וחוסר שיעור באזורי ההצטלקות בעור הקרקפת, המפורטים בתוספת המופיעה בסוף החוק עצמו - http://www.health.gov.il/Download/pages/gazezet_law.pdf). , .
מידע נוסף לגבי התנאים לקבלת הפיצויים הללו והסכומם המעודכנים שלהם, ניתן לקבל באתר של הביטוח הלאומי בכתובת הבאה  - http://www.btl.gov.il/benefits/gazezet/Pages/default.aspx .
טופסי תביעה לנפגעים עצמם עקב אותן ההקרנות עצמם או שאריהם ניתן להוריד מהאתר של משרד הבריאות בכתובת הבאה - http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=1&catId=285&PageId=2057.
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
 


טיפול רפואי חיוני


ניצולי שואה עלולים להקלע למצב בריאותי שבו הם נדרשים לסכום חד-פעמי גדול ומיידי שיאפשר להם טיפול רפואי חיוני או רכישת מכשור יקר הקשור למחלה המוכרת והקצבה הנמוכה שהם מקבלים מדי חודש ממשרד האוצר לפי חוק  נכי רדיפות הנאצים
איננה מאפשרת זאת.
 

לפני מספר ימים ניתן בבית המשפט השלום בחיפה פסק דין חשוב בנושא הפרשנות של סעיף 15 לחוק נכי רדיפות הנאצים שקובע אפשרות להמיר את הקצבה למענק חד-פעמי שגובהו עד 5 שנים של קבלת אותה הקצבה:
15". המרת תגמולים
רשאית הרשות המוסמכת, בהסכמת הנכה, אם היא סבורה שהדבר יעזור לשיקומו, להמיר לו את תגמוליו במענק חד-פעמי, שלא יעלה על סך התגמולים שנכה בדרגת נכותו בזמן ההמרה זכאי לקבלם במשך חמש שנים, ומיום ההמרה ואילך לא יהיה הנכה זכאי לתגמול לפי חוק זה; הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים לדרכי השקעתו של מענק כאמור." דהיינו, לשם דוגמה בלבד, ניצול שואה המקבל קצבה מהאוצר לפי אותו החוק בגין 25% נכות בלבד (המאפשרים קצבה חודשית של 1,822 ש"ח בלבד לפי הפירוט המופיע ב- http://ozar.mof.gov.il/lishka/nispach.htm ), עשוי לקבל לפי סעיף זה סכוםחד-פעמי של למעלה מ-100,000 ש"ח שעשוי לאפשר לו את מימון השיקום לפי אותו סעיף.
 
בית המשפט דחה את טענתו של משרד האוצר כי יש לפרש סעיף זה כאילו הוא חל אך ורק על שיקום מקצועי בלבד. בית המשפט קבע כי פרשנות זו היתה נכונה בעבר כאשר הניצולים היו בגיל העבודה אך כיום "מטרה זו הופכת ללא מציאותית וריקה מתוכן כאשר רוב הניצולים עברו מזמן את גיל העבודה ורובם גם לא מסוגלים כיום לנהל עסקים כאלו או אחרים. "
בית המשפט הביא את הדוגמה של ניתוח מציל חיים או מכשיר מיוחד ויקר הקשורים בטיפול במחלה המוכרת של הניצול, כדוגמאות מתי ניתן להשתמש בסעיף זה בכדי לאפשר לניצול להמיר את הקצבה החודשית שלו בסכום חד-פעמי גדול: "ניקח למשל מקרה בו הנכה זקוק בדחיפות לניתוח מציל חיים שאינו מכוסה ע"י גורם אחר ושקשור לנכותו המוכחת או מצב שבו הוא זקוק למכשיר מיוחד ויקר שיעזור לו לשרוד ולהתגבר על נכותו, האם במקרה כזה ניתן ניתן יהיה לשלול המרת תגמולים? לטעמנו התשובה על כך שלילית, אין לשון החוק מגבילה את השיקום רק לשיקום מקצועי...לכן כשמדובר בענין מציל חיים אז בוודאי שקודם כל יש להציל חים ורק אח"כ לדאוג לרמת ההכנסה והמחייה של הנכה שכן התפיסה היא להעדיף להציל את חייו של אדם גם במחיר של ירידה ברמת החיים."
 
כמו כן קבע בית המשפט כי "כך גם לגבי צורך מיידי וחיוני בטיפול רפואי או שיקומי, מכשור ואזרים מיוחדים וכיו"ב שמטרתם להתגבר על הנכות שצריכה להיות נכות קשה ומגבילה. יחד עם זאת, מקרים אלו יבחנו באופן מחמיר יותר מאשר מקרים של הצלת חיים."
 
מצד שני, בית המשפט קבע יש להתחשב בכך שלאחר קבלת אותו הסכום לא יקבל יותר אותו הניצול כל קצבה חודשית לפי חוק זה.

כמו כן קבע בית המשפט כי שיפור תנאי המחייה, כפי שהיה בנסיבות אותו מקרה אשר בו בקשה הניצולה את המרת הקצבה למענק חד-פעמי עבור הרחבת הבית ושיפוצו, אינם נחשבים ל"שיקום" המאפשר את המרת הקצבה החודשית למענק חד-פעמי במסגרת אותו סעיף - "איננו סבורים ששיפור תנאי המחיה וככל שעניין זה רצוי מאוד, עונה על דרישת הדין ל"שיקום" ולהמרת תשלום התגמולים למענק חד-פעמי עפ"י סעיף 15 לחוק נכי רדיפות הנאצים."
 
בפסק הדין, ללא שמה המלא של הניצולה, ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/001.pdf .
חשוב לציין בהקשר זה גם אם לא ניתן להמיר את הקצבה למענק חד-פעמי כאמור לעיל; עדיין ניתן לבקש הלוואה מהרשות שבמשרד האוצר עבור רכישת רכב ציבורי, טיפול רפואי (כולל שיניים), רכישת דירה, שכירת דירה, שיפוצים,נישואי בן\ת ושיקום.
ההלוואה תנוכה מהתגמול החודשי בתקופה של 24 חודשים מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה.
ניתן לקבל הלוואה שניה לאחר סילוק ההלוואה הקודמת.

מידע נוסף על גובה ההשתתפות המקסימלי בכל הלוואה והגשת הבקשה ניתן להוריד באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/perek_4.htm#3 . טופס בקשה לקבלת ההלוואה ניתן להוריד בכתובת הבאה -http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/alvaha.pdf .כמו כן קובעת תקנה 3 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (ערבויות לנכים ולמילוות לנכים), תשל"ז - 1977 כי :"מצאה ועדת שיקום כי נכה זקוק לשם שיקומו או דיורו למימון שאין להשיגו אלא בדרך של מילווה מקרן (להלן - מילווה) וכי אין לו אפשרות להמציא ערבים מתאימים שבלעדיהם אין לקבל את המילוה, רשאית הרשות לערוב בשם המדינה בפני הקרן למילווה האמור. " בתקנות הערבויות לנכי רדיפות הנאצים ניתן לעיין בכתובת הבאה -
http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=27028 .

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או
הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.  המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד. 



הקשר הסיבתי שבין מחלות הסרטן והדמנציה ומאורעות השואה

בהמשך לדו"ח ועדת דורנר וההמלצות בנושא ההכרה במחלות לב, לחץ דם וסכרת לבין השואה; החודש פורסמו גם מסקנות הועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות הסרטן והדמנציה ומאורעות השואה.
 
מסקנות אלו באות לסייע לאותם ניצולי שואה החולים במחלות אלו והמקבלים קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, להוכיח את הקשר שבין המחלה שלהם לבין מאורעות השואה.
 
חשוב לציין כי הכרה במחלה לפי אותו החוק עשויה לאפשר השתתפות בהוצאות הטיפול ובמימון הוצאות הנסיעה לטיפולים אלו, ולעיתים להביא גם להגדלת הקצבה החודשית המקבלת לפי אותו החוק, במידה ואחוזי הנכות עוברים למדרגה הבאה.
 
לגבי ההכרה במחלות הדנמציה (שיטיון):
 
הדו"ח קובע כי בישראל חיים כ-30,000 ניצולי שואה חולי שיטיון, מספר שעתיד להשאר קבוע בשנתיים הקרובות ולרדת באופן דרמטי לאחר מכן. כמו כן צויין כי רוב החולים במחלות אלו מתגוררים בבתיהם (עמוד 4 למקבץ דו"חות הועדה שפורסמו באתר של משרד האוצר בכתובת הבאה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani1.pdf ). חשוב לציין כי מחלה זו איננה כוללת רק אנשים החולים באלצהיימר (אם כי הם מהווים כ-70% מהחולים בשיטיון לפי הדו"ח), והיא כוללת גם אנשים החולים משיטיון של פרקינסון (10%) וכן משיטון הנובע מפגיעה בכלי הדם במוח (20%) - כמפורט בעמוד 4 לעיל.
 
הדו"ח קובע כי "אנו ממליצים לתת 1/4 הכרה ע"ח הרדיפות לניצולי מחנות השמדה, מחנות ריכוז וגיטאות שפיתחו שיטיון."(עמוד 7 לקובץ הדו"חות הנ"ל שפורסמו ועמוד 4 בדו"ח עצמו, ב - http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani1.pdf ). אמנם ההכרה הינה בשיעור נמוך יחסית, אך הוצאות הטיפול במחלה זו גבוהות יחסית (בין 50,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח בשנה לפי האמור בעמוד 4 באותו הקובץ). אין התייחסות לגיל הניצולים ומועד ההתפרצות של מחלה זו והקרבה למאורעות השואה.
 
לגבי ההכרה במחלות הסרטן :
 
לאחר בדיקה של קבוצות מדגם שונות, הועדה מצאה כי בקרב הניצולים קיים עודף סיכון לפיתוח סרטן המעי הגס, סרטן החלחולת וסרטן הריאות (עמוד 11 לקובץ הדו"חות הנ"ל).
 
כמו כן קובע המחקר כי נכון לשנת 2006 כ-3,500 ניצולי שואה אובחנו כחולים במחלות סרטן אלו שנמצא קשר בינן לבין השואה (עמוד 11 לקובץ הנ"ל).
 
הדו"ח מגדיר מעגל ראשון כניצולי מחנות וגטאות ומעגל שני כיתר ניצולי השואה ונכי המלחמה בנאצים.

מסקנות הדו"ח קובעות כי:
בכל ניצולי שואה (הן מהמעגל הראשון והן מהשני) יש להכיר ב-100% ממחלת הסרטן של המעי הגס, החלחולת והריאות בהן הופיעו גרורות, בלי כל תלות מה היה גילו של הניצול בעת השואה. כנ"ל לגבי ניצולי שואה שחלו במחלות אלו ללא גרורות אך יש להם נכות עקב הפעולה הכרורגית. ואילו בניצולי השואה שחלו במחלות אלו בשנים האחרונות, אך טרם חלפו 5 שנים מגילוי הממאירות וקיבלו הקרנות ו\או טיפול כירורגי משלים, יש להכיר ב-50% בגין הרדיפות,עד תום 5 שנים מהאבחון או עד הופעות הגרורות (שאז הם זכאים ל-100% הכרה כאמור לעיל). מסקנות אלו מפורטות בעמוד 40 לקובץ הנ"ל (עמוד 32 לדו"ח עצמו) שפורסם ב - http://ozar.mof.gov.il/lishka/docs/shani1.pdf .

מידע נוסף והדרכה כיצד לפנות להכרה במחלות אלו ניתן לפנות למשרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי שואה - http://ozar.mof.gov.il/lishka/Ktovet.htm . אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואינו מהווה בשום צורה שהיא ייעוץ משפטי כלשהו. הסיכום להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות להמלצות אלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.



תנאי עוצר ששררו במקומות מסויימים בבולגריה בתקופת השואה
  
עד לאחרונה אושרו על ידי משרד האוצר ובית המשפט תנאי עוצר שהיו במקומות מסויימים ברומניה בלבד, כגון פשקאן ובקאו. 
להלן שני פסקי דין שניתנו לאחרונה בהם אישר בית המשפט השלום בתל אביב תנאי עוצר ששררו במקומות מסויימים בבולגריה בתקופת השואה וכן עסק בסוגיה החשובה של הגשת ערעור לאחר המועד הקבוע בחוק: 
בפסק דין אחד שניתן על ידי בית המשפט נקבע כי כי תנאי העוצר ששררו בפלובדיב שבבולגריה, עומדים בתנאים הנוקשים יחסית שקבע בית המשפט המחוזי (עוד לפני שבוטלו בשבוע שעבר על ידי בית המשפט העליון), וניתן להכיר בהם כרדיפה מוכרת העשויה לאפשר קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
את פסק הדין, ללא שמה הפרטי של מי ששהתה בעוצר, ניתן להוריד מהכתובת הבאה-
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Plovdiv.pdf
בפסק דין אחר שניתן על ידי אותו בית משפט, נקבע כי תנאי העוצר ששררו בסמוקוב שבבולגריה בתקופת השואה עומדים אף הם בקריטריונים להכרה בעוצר אשר עשויים לאפשר קבלת קצבה מהאוצר. את פסק הדין הנ"ל ניתן להוריד בכתובת הבאה -
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Samokov.pdf
איחור בהגשת הערעור לאחר הדחייה מהאוצר: באותו פסק דין ישנו דיון מקיף בסוגיית האיחור בהגשת הערר לאחר הדחייה מהאוצר, אשר לפי החוק ניתן להגיש רק תוך 30 יום אם אפשרות להערכה לעוד 14 יום. באותו פסק דין אימץ בית המשפט את "הלכת שכטר" שלפיה דחייה שלא נשלחה בדואר רשום קיימת חזקה כאילו לא נתקבלה ובית המשפט גם סרב לחקור את הניצולים בסוגייה זו. 
חשוב לציין כי לאחר שניתן פסק דין זה ב-16.11.2009,הוכרה "הלכת העוצר" גם בבית המשפט העליון, כפי שנעשה ב-24.11.2009.
חשוב גם לציין כי אותו בית משפט עליון אישר לפני כשנתיים כי "חידוש הלכתי מבית מדרשו של בית המשפט העליון, עולה כדי טעם מיוחד להארכת המועד" -
http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=594
.
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כשלהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.
mapעדויות מאמרים ספרים סרטים

'ילדות אבודה' ת.ד. 3528 רמת השרון 47134 טלפון.         054-2233354               054-2233354 פקס. 03-5401035
Email:
deprived@netvision.net.il אתר www.ylas.org
האתר נבנה ע"י צבי שורצמן relationet@gmail.com


[למעלה]
לייבסיטי - בניית אתרים