ספרים

אושוויץ: כפי שהסברתי לביתי

מאת: אנט וייוורקה

בשנת 1999 ביקרתי בפריז ונתקלתי בספר קטן, אושוויץ כפי שסיפרתי לבתי, שעמד להופיע בתחילת ספטמבר. קראתי אותו בנשימה אחת והבנתי שלמרות כל מה שכבר נכתב ודובר על אושוויץ, עדיין מרחפת בתוכנו השאלה הגדולה: 'למה?' לאחר ששאלתי ילדים ובני-נוער בישראל מה אומרת להם המלה אושוויץ, היה ברור לי שאני חייב לתרגם את הספר הקטן והפשוט הזה לעברית, ולדאוג במהירות להוצאתו לאור כדי לאפשר לו להגיע לכמה שיותר בני-נוער והורים, שמבלי להרגיש בכך מניחים לזיכרון החשוב הזה לחמוק בין אצבעות הזמן. " כך כותב הסופר ראובן מירן, מתרגם הספר הזה. אושוויץ כפי שסיפרתי לבתי איננו "עוד" ספר על השואה. בעצם, זה אינו כלל ספר על השואה. זהו ספר המעלה שאלות אוניוורסליות על טבע האדם והנסיבות שבהן האדם עלול להפוך לגרועה, למכוערת ולאכזרית שבחיות. זהו הסיפור שמאחורי סיפור השמדתם השיטתית של היהודים והצוענים על-יד הנאצים הגרמנים. שאלותיה של הבת ותשובותיה של האם נוגעת בפן האפל בסיפורו המסתורי של האדם.

אחד מעיר ושניים ממשפחה

עורך: בנימים טננבוים

הספר הריהו מבחר מאלף אוטוביוגרפיות, שנכתבו בידי ילדים יהודים, שרידי מוקד, ילדים רכים שישבו חודשים ואף שנים בגיטאות, במחנות ההשמדה, בכפרים וביערות, בשורות הפרטיזאנים. האוטוביוגרפיות אינן גביית עדויות, אלא נרשמו בידי הילדים עצמם, ילד ילד וסגנונו. מתוך החומר הרב נבחרו, ניתרגמו וניתנו בזה שבעים אוטוביוגרפיות אפייניות המצטרפות לשלימות, קורות חייו והאבקותו לחיים של דור ילדים שגדל והבשיל והכיר את העולם בימיו החשוכים ביותר.
האבטוביאוגרפיות מצטיינות בפשטות שבסיפור באותה אמת ובלתי אמצעיות האופיינית הסתכלותו של הילד ורגשותיו.
קרא עוד…

אחת ממעטים - דרכה של לוחמת ומחנכת

מאת: חסיה בורנשטיין-ביליצקה

סיפורה האישי של חסיה, שהתגייסה למחתרת הלוחמת מגטו גרודנו ופעלה מטעמה בגטו ביאלסטוק בזהות של נערה פולניה בצד הארי. סיפורה של קשרית במחתרת גטו ביאליסטוק שהקימה, עם תום המלחמה, בית לילדים שנותרו לבדם, נדדה איתם באירופה, ישבה איתם בקפריסין ולבסוף הביאה אותם לחיים חדשים בישראל.
חסיה בורנשטיין-ביליצקה הייתה בין מדליקי המשואה ביום הזכרון לשואה ולגבורה בטקס הממלכתי ביד ושם שבירושלים.

איפה אתה ילד שלי

מאת: עליזה רמתי

רוני, במסגרת עבודת השורשים שלה, מנסה להתחקות אחר מסע ההעפלה של סבתא וסבא רבה שלה. היא מגלה, כי סמוך לחוף המולדת ארע פיצוץ באונייה. במצוקתה כי רבה, מסרה סבתה את התינוק שלה לאחד המעפילים וקפצה למים הקרים. כשהיא מגיעה לחוף פצועה, כואבת ומותשת, היא מחפשת נואשות אחר התינוק.
רוני מחטטת במזוודה מרופטת, באלבומים, במכתבים, בתמונות, שואלת ובולשת. התעלומה איפה התינוק אינה נותנת לה מנוח. במהלך הקריאה מתוודע הקורא לסיפור קורותיה המרתק של המשפחה על רקע מאורעות מלחמת העולם השנייה: אנטישמיות, מלחמה, שואה, גילויי שנאה ואטימות, סבלם של המעפילים, מחנות הסגר, פירוד בין בני משפחה, וגם הגשמה ציונית ותקומה.
השתלשלות האירועים, המתוארת מזווית ראייתה של נערה מתבגרת, הופכת את הקריאה לחוויה רגשית עזה לבני הנעורים. הסיפור יסחף אתכם איתו וילווה אתכם ימים רבים לאחר קריאתו. עליזה רמתי היא מורה לספרות ויועצת חינוכית. זה ספרה השני לבני הנעורים היוצא לאור. ספרה הראשון "להתחיל מחדש", זכה להצלחה רבה.

אירופה אירופה (2004)

מאת: שלמה פרל

משולחנו של המוציא לאור סיפורו האמיתי והלא ייאמן של שלמה פרל. נער יהודי בן שש עשרה , במלחמת העולם השנייה, שמסתתר מפני הנאצים ממש בגוב האריות, בבית הספר הגבוה לנערי אס-אס בגרמניה. ארבע שנים הוא מהלך על חבל דק: כלפי חוץ הוא אחד מנערי היטלר, בעוד שבתוכו פנימה הוא לא שוכח את יהדותו ומתייסר בדבר גורלם של בני משפחתו. כדי להצליח בדמות שהוא משחק עליו להצטיין כנאצי צעיר. לשם כך עליו לשמור על כללי הפנימייה המחמירים, ללמוד היטב את תורת הגזע של היטלר ולהישמר בלי הרף פן זהותו תתגלה. דבר שיגרום לשליחתו המיידית למחנות המוות. סיפור מותח ומאלף, כמו שרק המציאות יכולה לרקוח.

אל האחות הלא ידועה

מאת: שרון גבע

מה בין נשים לגברים שחוו את השואה? מי הן גיבורות השואה בחברה הישראלית? מה מחדש הדיון המגדרי בנושא החברה הישראלית והשואה, ומה הקשר למעמד האשה בישראל? הספר אל האחות הלא ידועה מציע תשובות לשאלות אלה, כפי שהן מתבררות מחקר השיח הציבורי בישראל בעשור הראשון למדינה ובימי משפט אייכמן (1961). במרכזו נוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של נשים בשואה בשיח זה בתקופה זו, על סיפוריהן האישיים ודימוייהן כגיבורות בתקופת השואה: מצביה לובטקין, מבכירי האוחזים בנשק במרד גטו ורשה, ורבקה יוסלבסקה שעלתה מבור מתים ובו בתה שנרצחה, דרך לנה קיכלר-זילברמן עם מאה הילדים שלה, גיבורת התרבות אנה פראנק, גיזי פליישמן מסלובקיה והאנזי בראנד מהונגריה, שפעלו להצלה המונית באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, ועד ורה אלכסנדר, שהיתה קאפו באושוויץ. נוכחותן זו מלמדת בין היתר כי לטענה הישנה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות נדרשת חשיבה מחודשת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח.

אל החרדונים

מאת: אברם קנטור

אף גרמני לא ייכנס לבית הזה!" 
כך סותם מנחם את הגולל על הקשר עם בנו יעקי ובת-זוגו הגרמנייה, שיקימו את משפחתם בגרמניה. לארץ ישוב יעקי רק כדי ללוות את אביו בדרכו האחרונה. 

אברי, אחיו הבכור, בא מאילת מפעם לפעם לבקר את נחמה, אמם האלמנה, אך דאגתו נתונה בעיקר לבנו המשרת בעזה. 

יום אחד מופיע בפתח ביתה של נחמה נער הדומה להפליא למנחם שלה, ומציג עצמו כנכדהּ, בנו של יעקי. זוהי נקודת המוצא העלילתית לרומן המרתק של אברם קנטור. מכאן ואילך, לנוכח נסיבות הזמן – הפוצע והמרפא – יואר מחדש עקרון ה"ייהרג-ובל-יעבור" ההוא. 

הרומאן מאיר בצורה רגישה ונוגעת ללב את הקונפליקט שבו נמצאים הורים בארץ כשילדיהם מתאהבים בגויים, ובמקרה הזה בגרמנייה, מטפל בסטראוטיפים ומפריך אותם. 

אברם קנטור יליד חיפה. התחנך בקיבוץ מזרע כילד חוץ. כיום חבר הקיבוץ. למד ספרות כללית ולשון עברית באוניברסיטת חיפה, וגרמנית במכון גתה באוניברסיטת קונסטנץ ובתל־אביב, וכן השתלם בהוצאה לאור בגרמניה. ערך את כתב העת "הדים". ושימש שנים אחדות כעורך מדור הפרוזה של ספרית פועלים. ערך עשרות ספרים ותרגם אחדים מאנגלית ומגרמנית. אברם קנטור מנכ"ל ספרית פועלים, גם הוא כמו גיבורי הספר הוא דור שני לניצולי שואה. חבר קיבוץ מזרע בצפון הארץ, ספרו האחרון של קנטור, "קול ראשון", ראה אור ב-2004 ב -"ספריה החדשה". 

אל רפסודות בתהום

מאת: שרה אבינון

ארבעים שנה ויותר לאחר האירועים הקשים שחוותה בילדותה, כמו נוטשת המספרת את עולמה הבטוח, המעוגן בלב לבה של ההוויה הישראלית העכשווית, פורצת את חומת השתיקה שבנתה סביב עברה, ופורשת את סיפור חייה: מן ההווה הבטוח אל מוראות השואה וחוזר חלילה. ההווה, יציב ושלם ככל שהוא נדמה, מתוח על פני עבר קרוע ומסוכסך. טראומות ילדות נוראות של הימים ההם, טלטלות אכזריות של זהות יהודית מודחקת בתוך עולם אכזרי ועוין, מאבקי קיום פיזיים ונפשיים המאיימים למוטט גוף ונפש – כל אלה נהדפים בפני יצר החיים של המספרת, אבל אינם מרפים ממנה גם כאשר היא מצוידת בתובנת חיים רציונלית כביכול. אל רפסודות בתהום הוא מאותם ספרי ביוגרפיה בהם הסיפור האישי טעון במשמעויות המתנשאות הרחק מעבר לו: ההתמודדות הבלתי נלאית עם עיצוב הזהות האישית, מאבקי ההישרדות, התהיה העקשנית אל תהומות הנפש שנחבטה ונחבלה, תהליך איסוף הכוחות, כדי לעצב מתוך כל אלה אישיות מחוזקת ומאוזנת – הופכים ספר זה למסמך אנושי שהיבטיו חורגים הרחק מעבר לעלילת הסיפור עצמו. שרה אבינון היא בעלת תואר שני בלשון העברית. פרסומיה העיוניים עסקו בסוגיות לשוניות שונות. בשנים האחרונות כתבה ספרים בסדרה "עיין ערך לשון" בהוצאת מט"ח.

ארץ, עיר, משפחה

מאת: עמלה עינת

עמלה עינת, מספרת לילדים, לבני נוער ולמבוגרים. מספריה לבני הנעורים: "הלבד האחר של דני"; "מות הנסיך"; "הבוקר בו אסרו את אבא"; "סיפור אהבה קפריסאי" ועוד. בבוקר שאחרי הוויכוח הקשה נעלמה קארין. כשגלי לא ראתה אותה בין העולים לאוטובוס, היא שלחה כמה חבר'ה לחפש אחריה במלון. רק אז גילה בן את הפתק על המיטה… במסע ייחודי לפולין ארץ ההגירה, משתתפים תלמידי כיתה י"א וחבורת ניצולים ששרדו כילדים, בדרך בלתי נתפסת, את מחנות המוות בשואה וסיפורם לא סופר עד היום. דרך תיאור מחשבות ורגשות של משתתפי המסע, נערים ובוגרים, נרקם סיפור מצמרר, מרגש וחושפני המחפש אחר הזיכרון ומעלה שאלות של התמודדות וזהות – אז ועכשיו.

את שומעת אמא ?

מאת: זאב ויקטור רטנר

בן שש היה זאב כאשר ב-1939 פלשו הגרמנים לפולין ועירו לבוב סופחה  לבריה"מ.  בן תשע היה כאשר ב-22.6.1941, פלשו הגרמנים לבריה"מ.
לבוב עברה לשלטון הנאצים והוריו החלו לנהל מלחמת קיום חסרת סיכוי. ב-1942 נעלם אביו שנרצח, ואמו הפקידה אותו בידי עוזרת הבית הפולניה, שקיבלה את רכושם כדי לתת להם מחסה.  לאחר שהאדם נלכדה ב-1943 בידי הנאצים.  הבריחה אותו העוזרת אל אחותה בפרוור של פשמישל שם חי  כילד נוצרי.
לאחר שנחשפה זהותו היהודית חששה האחות שמא תיענש על הסתרת ילד  יהודי , ושכרה גבר פולני בשם ברוניאק כדי שיהרוג את הילד ויעלים את גופתו. ברונאיק שחס על הילד מסר אותו לדודתו הערירית בכפר נידח בטענה שהוא  יתום של קצין פולני שנהרג במלחמה.  שם גדל כילד נוצרי, עדאשר בשנת  1946 הועבר על ידי ברוניאק תמורת פרס לידי ארגון יהודי שפעל להצלת
יהודים והעלאתם לארץ ישראל ובשנת 1949 עלה לארץ. כל חייו שאף זאביק לספר את סיפורו ולהנציח את הוריו.  ועתה בהגיעו לגיל האסיף – השלים את המשימה.  מבלי לעסוק בהיסטוריה מצליח זאביק בספרו המרגש לשחזר את חיי האנשים, חלומותיהם ואכזבותיהם, תפילותיהם   ולקחיהם, והוא מציב יד לא רק להוריו – אלא לדור שלם שהתמודד עם עולם
שהשתגע וקחה בליקוי מאורות.
ייחודו של הספר בכך, שהוא מביא את מלחמת ההישרדות של ילד יהודי בעולם האכזר כשהוא שואב את חכמתו וכוחותיו ממצוות אביו ואמו, שאמרו לו בעת הפרידה :  שרוד! הוא שרד גם למענם, ועלה לארץ ישראל, ונשא אשה והוליד ילדים גם למענם, כדי לתת להם ולו את הניצחון על הנאצים, בכך שהוא חי ויש בספרו זה הוא מספר כל זאת לאמו – "את שומעת, אמא?!" להם המשך בעולם.

בעלת הארמון

מאת: לאה גולדברג

בעלת הארמון הוא מחזה על  י ל ד ה  יהודיה המוסתרת על ידי רוזן גרמני  בארמון בלב יער.   הרוזן , מספר לילדה כי המלחמה עודה נמשכת ועליה להסתתר כשמגיעים זרים. שני שליחים מישראל מגיעים למקום ומתקשים לשכנע אותה שהנאצים כבר הובסו והיא יכולה לבוא אתם לארץ ישראל.
הסיפור  " ב ע ל ת   ה א ר מ ו ן " הוא המחזה היחיד שכתבה  ל א ה  ג ו ל ד ב ר ג . הוא נכתב בשנת 1954  ומתרחש בארמון עתיק באחת מארצות מזרח אירופה כשנתיים לאחר מלחמת העולם השניה. בלילה סוער מגיעים אל  ה א ר מ ו ן  העתיק,   מ י כ א ל   ז א נ ד , ספרן מארץ ישראל, כבן ארבעים המחפש ספרים שנגזלו מן הספריות היהודיות בגרמניה, וזאת כדי להעבירם לספריה הלאומית שבירושלים, ודוקטור  ד ו ר ה  ר י נ ג ל , עובדת  בעליית הנוער, גם היא כבת ארבעים , היא מחפשת ילדים יהודים ששרדו בשואה כדי לסייע להם ולהעלותם לארץ ישראל.
המחזה מציג את סיפורה של  ל נ ה ,  נערה בת תשע עשרה, ניצולת שואה, שניצלה בידי שומר הארמון.   בזמן המלחמה הפכו הנאצים את הארמון למפקדה והרוזן-שומר הארמון, שימש כסוכן כפול, מצד אחד שירת את הנאצים ומצד השני עזר למחתרת.
לקראת סופו של המחזה  ל נ ה   מבטאת את הרגשות והמחשבות שלה במונולוג, היא נרגשת כאשר היא מגלה כי מותר לה לצעוק כי אין יותר נאצים.  בסוף המונולוג היא מבינה כי בזבזה שנתיים מחייה בתוך הארמון.  היא מגיעה להחלטה לעזוב את הרוזן, למרות שהוא זה אשר הציל את חייה, לצאת עם השליחים לארץ ישראל ולהתחיל חיים חדשים בעולם האמיתי.
בעלת הארמון בתיאטרון הקמרי – שמעון גן

 

בתיאבון, וילהלמינה

מאת: זיוה סוסק

הספר "בתיאבון, וילהלמינה" נולד אחרי שנים של שתיקה ובושה ב"עברי המפוקפק" כניצולת שואה. בעיקר שמי האמיתי הוא שגרם לתסבוכת הרגשית שנגרמה מתוך הצורך למלא אחר צו התקופה- להידמות לצברים בשם, במהות. משיצא סיפור אחד , האחרים כבר הוצפו מעליהם.
הרקע לסיפורים הוא ילדותי בצל "הפרינג' של השואה" (מושג שטבעה פרופ' חנה יעוז-קסט)- אוזבקיסטן. לשם ברחו הורי מפולין מאימת הנאצים. אבי ברח ראשון ואמי, שהיתה בהריון אתי, היתה שנה תחת הכיבוש והבינה את הרמז שאם היא תאבת חיים עליה להימלט הרחק עד כמה שאפשר מפני הכובש הגרמני. אלא שגם שם לא שפר גורלם וגורלי. אבי נחטף לצבא הרוסי והוכרז חלל מלחמה, אמי ברחה מאימת האנ-ק-וו-דה ואני הובאתי לבית יתומים פראבוסלבי. הרעב הכבד והמחלות נתנו בי את אותותיהם וכאשר הגעתי למחנה עקורים בגרמניה שלאחר המלחמה הייתי "ילדה מוזלמנית" שחפנית אשר ניצלה הודות לטיפול מסור של אונר"א.
על הרעב ההוא מספר ספרי. אלא שהסיפורים אינם מבכים את הילדות העשוקה אלא מתמקדים באהבת החיים של הילדה, בתיאבון שלה לאוכל ובצבעים הססגוניים שצבעה בהם את עליבות ילדותה.
כל אחד מסיפורי הספר מתמקד באחד מהמזונות אליהם רעבה וסביבם נרקמה עלילת חיים שלמה. 
הסוד של וילהלמינה

אני שוב יהודי

מאת: שלמה אדלר

"המצב רק הלך והחמיר כל כך עד שלא היו לי שאריות מזון לתת לכלבי האהוב לורד. כלבי האהוב שלא מזמן היה עוד מושך את המזחלת שלי, שהייתי מחבק אותו ומספר לו את צרותי, הבין שקרה אסון גדול וגורלנו נחרץ. הוא רעב מאוד, רזה עוד ועוד, רדף אחרי חתולים וטרף אותם. לבי כאב למראהו – כלב גדול וגאה גווע ברעב וטורף מדי פעם חתול… כבר לא הייתה בי אמונה אפילו כדי להתפלל בעבור הכלב שלי. אז נדרתי את הנדר הראשון שלי: ' אם אצא חי מן הגיהינום הזה לא אהיה עוד יהודי'".
כבר למעלה משלוש שנים נדר שלמה אדלר את הנדר השני שלו: "אם אצליח לצאת מכאן בחיים לא אתכחש עוד ליהדותי, יהיה אשר יהיה". בין זה לזה איבד אדלר את הוריו, את אחותו, רבים מבני משפחתו המורחבת, היו במחנה עבודה, במסתור, חייל בצבא הפולני בזהות בדויה, מקורב לאישיות בכירה במשטר הפולני ועצור בידי שירותי הביטחון של המשטר הקומוניסטי. ואף-על-פי-כן לא נכנע ורוחו לא נשברה. אדרבה, בכל צרה שנקלע אליה נאבק הנער מבולחוב באומץ ומתוך התרסה למצוא מוצא ולשנות את הגורל שהתאכזר אליו. והוא אכן הצליח – לאחר גלגולים רבים, מקצתם נשמעים דמיוניים ממש, בחר אדלר לעלות לארץ ישראל ולהשתתף במערכה על הקמת מדינת ישראל, המדינה שבה בנה בית והקים משפחה.
קרא עוד…

האי ברחוב הציפורים

מאת: אורי אורלב

סיפורו של אלכס הוא סיפור של אומץ של תושייה, ובעיקר של הישרדות. העלילה מתרחשת בפולין, לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה. אלכס הוא נער יהודי הנשאר לבדו במקום מסתור יחד עם שלג, עכבר המחמד שלו. אביו נלקח על-ידי הנאצים, ולפני שהלך הספיק לבקש מאלכס שיחכה לו. עקבותיה של אימו נעלמו זה מכבר, והוא אינו יודע מה עלה בגורלה.

ממקום המסתור שלו, שנותר ממה שהיה פעם הגטו היהודי, יכול אלכס לצפות בנעשה ברובע הפולני. אביו הבטיח לחזור תוך מספר ימים, אך הימים הופכים לחודשים ובינתיים עליו לשרוד בכוחות עצמו, ממש כמו רובינזון קרוזו על האי הבודד. כמה זמן יצליח אלכס להמתין לאביו במקום המסתור מבלי שיתגלה לנאצים? האם יצליח להציל את לוחם המחתרת הפצוע? האם ייאלץ להשתמש באקדח שנתן לו אביו? והעיקר – האם יצליח אביו לקיים את הבטחתו ולשוב אל אלכס?

אין פרפרים פה

עורכים: אבא קובנר, חנה וולקוב

הספר 'אין פרפרים פה' [ספרית פועלים, מורשת, 1964] מכיל ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942-1944: השירים [עיר סגורה ומסוגרת, כך וגם כך, קונצרט בעליית גגו של בית ספר ישן, הפרפר, העכבר ועוד] נמסרו למוזיאון היהודי בפראג על ידי גב' א. פלאק, שבעלה היה מורה בטרזין. הציורים נבחרו מתוך 4000 ציורים בארכיון המוזיאון. שמו של הספר בטעות יסודו. אין שיר בשם זה, ואין משפט כזה בכל הספר, המשפט הנכון הוא: "פרפר פה אני לא ראיתי". השם הרשמי של הספר כפי שמופיע בעמוד השער הוא: 'ציורים ושירים של ילדי גיטו טרזינשטדט 1942-1944'. השם 'אין פרפרים פה' מופיע רק על מעטפת הנייר! 

האיש מן הצד האחר

מאת: אורי אורלב

מה חושב ילד החי בימי המלחמה בורשה הפולנית על היהודים הסגורים בצד השני של חומת הגטו? מה מבין מריאן ומה הוא מרגיש כשעליו לעזור לאביו החורג להבריח מזון דרך נקבות הביוב לתוך הגטו? יום אחד נגרר מריאן אחרי שני פרחחים ומשתתף בסחיטת כסף מיהודי הבורח מהגטו. אמו תופסת אותו, ואז לפתע מתגלה לו סוד שמשנה את חייו ומוביל אותו, שלא במתכוון, למשך יום אחד לתוך קלחת מרד גטו ורשה. "האיש מן הצד האחר" הוא סיפורו של עיתונאי פולני על קורותיו בגיל ארבע עשרה. הסיפור נכתב בידי אורי אורלב, מחברם של "האי ברחוב הציפורים", "חיית החושך" וספרים רבים נוספים. כמו בכל ספריו יש גם בספר הזה אמת ופשטות הנוגעות ללב והופכות את הקריאה לחוויה שלא תישכח. פרסים שהוענקו לספר: * נכלל ברשימה נבחרת של הפרס מטעם הכנסייה הקתולית הגרמנית לספרי נוער 1991. * פרס LESERATEN 1991 ניתן על ידי חבר שופטים צעירים מטעם הערוץ השני של הטלוויזיה הגרמנית. * אות כבוד מטעם PARENTS CHOICE 1991 בארצות הברית. * צוין על ידי המועצה לספרי ילדים ונוער בארצות הברית 1991 בתחום מדעי החברה. * נכלל ברשימה של BLUE RIBBONS BULLETIN 1991 מטעם המרכז לספרות ילדים ונוער בארצות הברית. * פרס באצ'לור 1991 לספר הנוער המתורגם הטוב ביותר מטעם איגוד הספריות הלאומי האמריקני. * הפרס הכל ארצי לספר יהודי 1992 בתחום ספרות ילדים ונוער, ניתן על ידי ועד הספר היהודי בארצות הברית. * המלצה מיוחדת של האיגוד לקידום הספר ההולנדי 1989. * נכלל ברשימה נבחרת של פרס ספרות הילדים הגרמני 1991.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email
Share on print